לשון המעטה

בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה

שימוש במילים או בביטויים בעלי משמעות עדינה בשפה לתיאור מצב דרמטי.
- ”אם אודה ואומר שכאשר חזרתי ועליתי עם אבי בדרך היגעה במעלה ההר היו רשמיי "מעורבים" הרי אנקוט לשון־המעטה. לאמיתו של דבר, היו אלה רשמים אירוניים ומסויגים ביותר.“ (חובב הייסורים, מאת אהרן אמיר, בפרויקט בן יהודה)
- ”תהיה זאת לשון המעטה לומר שששת השירים הצרפתיים שהוא הוציא תחת ידו [...] אינם נמנים עם מיטב יצירתו.“ (השפה התת עורית, מאת דורי מנור, בפרויקט בן יהודה)
- ”לא מכבר כתב משורר ערבי שיר, שבלשון המעטה אין בו אהבה יתרה לישראל. הוא אמר את אשר עם ליבו: שהיה שמח מאוד אילו התעופפנו מכאן.“ (בלי אהבה, מאת שלומית הראבן, בפרויקט בן יהודה)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מצוי שיש הוגים בטעות "לשון הַמְּעֲטָה" (HAMEATA) כאילו ה' הידיעה ותואר מְעַטָּה, אך מדובר בשם הפועל להמעיט.

ערך בוויקיפדיה: לשון המעטה