מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | לוכסן |
| הגייה* | lokhsan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־כ־ס־ן, (גזור שם) |
| דרך תצורה | משקל קוֹטָל |
| נטיות | ר׳ לוֹכְסָנִים |
שימוש בלוכסן בתפריט בשפה האנגלית. הלוכסן הוא במשמעות "וגם"
- לשון חז"ל קו בין שתי פינות שאינן סמוכות, קו שהוא בזוית שאינה ישרה לקו אחר.
- ”מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן, וְאָמַר, שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לוֹכְסָן.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ז, משנה ח)
- ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן חוץ מזו שהיה לפניו לוכסן שהיה נותן מלמטן למעלן. (תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ה)
- (סימני פיסוק) קו אלכסוני הנוטה מצדו הימני־עליון אל השמאלי־תחתון.
- לשון חז"ל מיוונית: loxos) λοξος) – שיפוע.
| השורש לכסן |
|
השורש ל־כ־ס־ן הוא שורש מגזרת המרובעים.
| ל־כ־ס־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
לִכְסֵן |
מְלַכְסֵן |
יְלַכְסֵן |
לַכְסֵן |
לְלַכְסֵן |
| פֻּעַל |
לֻכְסַן |
מְלֻכְסָן |
יְלֻכְסַן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְלַכְסֵן |
מִתְלַכְסֵן |
יִתְלַכְסֵן |
הִתְלַכְסֵן |
לְהִתְלַכְסֵן |
|
|