לבש בדים

לָבֻשׁ בַּדִּים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	lavush badim
חלק דיבר
מין
שורש	{{{שורש}}}
דרך תצורה
נטיות

1. כהן שנשלח לישראל מטעם שלטונות בבל. בעת מילוי תפקידו לבש בדים לבנים

   • ”וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְֿ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָֿהֿ וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ אֶחָדֿ בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶתֿ הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת“ (יחזקאל ט, פסוק ב)
   • ”וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָאִ֣ישׁ ; לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים וַיֹּ֡אמֶר בֹּא֩ אֶל־בֵּינֹ֨ות לַגַּלְגַּ֜ל אֶל־תַּ֣חַת לַכְּר֗וּב וּמַלֵּ֨א חׇפְנֶ֤יךָ גַֽחֲלֵי־אֵשׁ֙ מִבֵּינֹ֣ות לַכְּרֻבִ֔ים וּזְרֹ֖ק עַל־הָעִ֑יר וַיָּבֹ֖א לְעֵינָֽי“ (יחזקאל י, פסוק ב)
   • ”וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָדֿ לָבֿוּשׁ בַּדִּים וּמָתְֿנָיו חֲגֻרִים בְּכֶֿתֶֿם אוּפָז“ (דניאל י, פסוק ה)

מקור

• הביטוי מצוי בלשון אכדית בהגיית - לַבִּשְׁ כּיתֵי (labiš kitê) מילולית בהוראת - "לבוש פשתן" ששימש לתיאור חבר בכת מסוימת של כוהנים או אולי לציון מעמד של כמורה. בספר יחזקאל ובדניאל מוצגת דמות המתוארת כאדם 'לָבֻשׁ בַּדִּים' וקסת סופרים למותניו, פרשנים מוצאים הקבלה בין הביטוי האכדי הלקוח מן ההוי המסופוטמי ומהשפעת הלשון האכדית המשוקעות בספר יחזקאל ברקע גלות יהודה בבבל במאה השישית לפנה"ס לבין תיאור בגדי הכוהנים 'לבושי בגדי פשתן' העושים את עבודת הכהונה.
• אותה דמות תופיע כשהפעם פתיל פשתן אחוז בידה - ”וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר“ (יחזקאל מ, פסוק ג)

ביטויים קרובים

• בגד שרד
• מַד