כפיס
כָּפִיס[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כפיס |
| הגייה* | kafis |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־י־ס |
| דרך תצורה | |
| נטיות | כְּפִיסִים, כְּפִיס⁻, כְּפִיסֵי⁻ |
- חתיכת עץ קטנה.
- ”כִּי-אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק; וְכָפִיס, מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.“ (חבקוק ב, פסוק יא)
- תשים סוד על סלע, וכפיס על קו משפט, ומשקלת אמת לנטות אבני בחן מגילת ההודיות שורה 27.
- ”הוא נטל כפיס-עץ והרחיב בו את החור“ (הצייר הלאומי שלנו, מאת בנימין תמוז, בפרויקט בן יהודה)
- כלונס
- ”לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל, שמא יגע ויפסול“ (משנה, מסכת משנה – פרק מדות, משנה ג)
גיזרון[עריכה]
- מהמקרא. מופיעה גם במגילות החיצוניות: מגילת פשר חבקוק, ומגילת ההודיות,ראו לעיל.
- 1: רס"ג, "בפתרון שבעים מלות בודדות", וכמוהו אבן גינאח ב"ספר השרשים" ואחרים פירשו כפיס "והכוונה בהן שהיו משוקעות בכתלי עץ והיו עונות כביכול מתוך קרב העץ". הרמב"ם מפרש כפיס בהוראת:"רדידה של ברזל". בן סירא, "כפיס מעץ אחוז בבניין, ברעש לא יזוע" (כב, יז). תרגום השבעים - קורה . הירונימוס מוסיף - קורת קישור בבנין.