כלי רכב

כְּלִי רֶכֶב[עריכה]

לשון המקרא מתקן בעל גלגלים הנועד להסיע אנשים או להוביל משאות.
- ”וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.“ (שמואל א׳ ח, פסוק יב)
- ”במשך 24 השעות האמורות עברו ברחוב 5,410 כלי רכב מששת הסוגים הנ"ל (זאת אומרת: מחוץ לאופנים ועגלות יד).“ ("דבר", 5 בנובמבר 1934, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”הנהלת עירית ירושלים אישרה תכנית לפיה יסגר שער יפו בפני כלי רכב, למעט רכב של תושבי העיר העתיקה, רכב שרותים ורכב בטחון.“ ("מעריב", 16 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב), 2012; מילון למונחי המכונית (תשט"ו), 1955.

ערך בוויקיפדיה: כלי תחבורה