כלו עיניו

כָּלוּ עֵינָיו

ציפה זמן רב. היה נואש ונאחז בתקווה היחידה. התאכזב שלא באה תקוותו.
- ”יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי“ (תהלים סט, פסוק ד)
- ”עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ“ (איכה ד, פסוק יז)
- ”וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב“ (ירמיהו יד, פסוק ו)

במקרא גם תואר מְכַלֶּה עֵינַיִם (כִּלּקה עֵינַיִם) ”וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם“ (ויקרא כו, פסוק טז)