כונה

כַּוָּנָה

לשון חז"ל התמקדות במטרה.
- ”מִי שֶׁיָשַׁב בַּדֶּרֶךְ, וְעָמַד, וְרָאָה וַהֲרֵי הוּא סָמוּךְ לָעִיר, (הוֹאִיל) וְלֹא הָיְתָה כַוָּנָתוֹ לְכָךְ, לֹא יִכָּנֵס.“ (משנה, מסכת ערובין – פרק ד, משנה ד)
- לא נורא, העיקר הכוונה.

نية‏‏‏‏ (תעתיק: נִיָּה)

ערך בוויקיפדיה: כוונה

השורש כ־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י, הניטה בבניינים הכבדים גם על פי גזרת השלמים.

כ־ו־ן	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל		כֵּן
נִפְעַל	נָכוֹן	נָכוֹן	יִכּוֹן	הִכּוֹן	לְהִכּוֹן
הִפְעִיל	הֵכִין הִכְוִין	מֵכִין מַכְוִין	יָכִין יַכְוִין	הָכֵן הַכְוֵן	לְהָכִין לְהַכְוִין
הֻפְעַל	הוּכַן	מוּכָן	יוּכַן	-אין-	-אין-
פִּעֵל	כִּוֵּן כּוֹנֵן	מְכַוֵּן מְכוֹנֵן	יְכַוֵּן יְכוֹנֵן	כַּוֵּן כּוֹנֵן	לְכַוֵּן לְכוֹנֵן
פֻּעַל	כֻּוַּן כּוֹנַן	מְכֻוָּן מְכוֹנָן	יְכֻוַּן יְכוֹנַן	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְכַּוֵּן הִתְכּוֹנֵן	מִתְכַּוֵּן מִתְכּוֹנֵן	יִתְכַּוֵּן יִתְכּוֹנֵן	הִתְכַּוֵּן הִתְכּוֹנֵן	לְהִתְכַּוֵּן לְהִתְכּוֹנֵן