כוות מטען של ספינת מפרשים מעץכוות המטען באניית קיטור ישנהכוות המפקד בטנק T-55
לשון חז"ל אשנב, צוהר.
"שהיו עובדים למלכת השמים וזו היא הכוכבת, שכל מי שהיה לו בית טרקלין היה חופר בתוך ביתו כַּוֵּי קטנה והיו מְכַוְנִים אותו כנגד המזרח, שכשתעלה הכוכבת יעמוד וישתחוה לה." (ילקוט שמעוני, פרק ז)
עברית חדשה (ימאות) (א) פתח גדול בסיפון אונייה המצויד במכסה אטים למים ומשמש להכנסה ולהוצאה של מטען; (ב) באוניות מפרשים מלחמתיות: פתח רחב בסיפון העליון ובכל אחד מסיפוני התותחים, מצויד בגרם מדרגות, למעבר מסיפון לסיפון; (ג) פתח מצויד במכסה בסיפון כלי שיט, בצריח טנק, בתקרת רכב משורין, במכל וכו' המשמש לכניסה ויציאת אנשים וציודם.
כוות מטען מצויות באוניות צובר ובאוניות מטען כללי.
"טעינתה ופריקתה של הסחורה היא דרך פתחים גדולים (כוות או hatches) בסיפונים." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבניין אניות, 1984)
"הכּווֹת היו סגורות כולן ופקעות של חיבּל מגובּבות עליהן." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
"פתחתי את כוות הצור הקדמי ושמעתי שכשוך בתוכו. שלשלתי את הפנס לכל אורך חבל התֶלי שלו, וראיתי שהצור הקדמי כבר מלא מים עד יותר מחציו." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
מארמית: כַּוָּא, גם כַּו, כַּוְּותָא. פתח, אשנב, חלון. דוגמאות: "אודיק רבי מן כוותא" (ירושלמי יבמות ד) (הסתכל רבי מן החלון) ; ”קאמר ר' יוחנן לכוי דבי זיקא.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עה, עמוד א)
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בארמית ובלשון רבים: ”וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם.“ (דניאל ו, פסוק יא) (החלונות בעלייתו היו פתוחים לכיוון ירושלים.)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Ship and boat hatches