כוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כָּוַה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כווה
שורש וגזרה כ־ו־ה, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל גרם לכויה.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: burn‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

כַּוָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כווה
הגייה* kava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ כַּוּוֹת; כַּוַּת־, ר׳ כַּוּוֹת־
כוות המטען באניית צובר קטנה
כוות המפקד בטנק T-55
  1. לשון חז"ל פתח, אשנב, חלון.
  2. לשון חז"ל חלל, גומחה.
    • "שהיו עובדים למלכת השמים וזו היא הכוכבת, שכל מי שהיה לו בית טרקלין היה חופר בתוך ביתו כַּוֵּי קטנה והיו מְכַוְנִים אותו כנגד המזרח, שכשתעלה הכוכבת יעמוד וישתחוה לה." (ילקוט שמעוני, פרק ז)
  3. פתח בסיפון אנייה המצויד במכסה אטים למים ומשמש להכנסה ולהוצאה של מטען; וכן פתח מצויד במכסה בסיפון כלי שיט, בצריח טנק, בתקרת רכב משורין, במכל וכו' המשמש לכניסה ויציאת אנשים וציודם.
    • כוות מטען מצויות באניות צובר ובאניות מטען כללי.
    • "טעינתה ופריקתה של הסחורה היא דרך פתחים גדולים (כוות או hatches) בסיפונים." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבניין אניות, 1984)
    • "הכּווֹת היו סגורות כולן ופקעות של חיבּל מגובּבות עליהן." (הרמן מלוויל, מובי דיק. תרגם מאנגלית: אהרן אמיר)

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: כַּוָּא, גם כַּו, כַּוְּותָא. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בלשון רבים: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם." ((דניאל ו יא) (החלונות בעלייתו היו פתוחים לכיוון ירושלים.)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על בבא בתרא עה א: "לכווי דבי זיקא - לחלונות העשויין לאויר והיינו שעריך דקרא חלונות החומה."

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  • מדף (בצריח טנק ורכב משורין)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]