יכטה

יַכְטָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יאכטה
הגייה^*	yakhta
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ יַכְטוֹת; יַכְטַת־, ר׳ יַכְטוֹת־

ספינת מפרשים או מנוע, לרוב מפוארת, המשמשת לפנאי, לספורט או לשיט תחרותי.
- ”לורד בירקנהד, בבואו לסאותהמפטון על היאכטה שלו, נתקף ע"י עתונאים בשאלת הסתלקותו מפוליטיקה.“ ("דבר", 7 בספטמבר 1928, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”ובמרחק קטן מה„ארמון“, על־גבי היאכטות המפוארות שבנמל קאן, נערכות לילה־לילה הילולות דומות, שעין זרה לא תשזפן.“ ("מעריב", 26 במאי 1960, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מהולנדית: jacht. המקור בהולנדית עתיקה: jaghtschip, רודפת, ציידת, כינוי לספינת מפרשים קלה ומהירה (התחילית "יאכ-" / "יאג-" מופיעה בשם המשקה האלכוהולי "יאגר-מאייסטר" בהוראת: אשף-הציד). המילה jaghtschip קוצרה ל־jagt, ובהולנדית החדשה שונה הכתיב לצורה jacht ("יאכט"). צורה זו חדרה אל שפות אירופה ומהן לעברית.