שבת

שַׁבָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shabat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה בעיקר, גם זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר׳ שַׁבְּתוֹת־; כ׳ שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו

יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת

1. לשון המקרא היום השביעי בשבוע.

   • ”זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ“ (שמות כ, פסוק ז)
   • ”וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ“ (נחמיה י, פסוק לב)

2. לשון המקרא כל יום בו שובתים ממלאכה, כיום חג ויום כיפור.

   • ”וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת“ (ויקרא כג, פסוק ) (וע"פ פירוש המקובל לחז"ל הכוונה לחג הפסח)
   • ”שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם“ (ויקרא טז, פסוק לא)
   • אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום השבת (ברית דמשק ג', יא-2)

3. לשון המקרא שנת שמיטה.

   • ”וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה“ (ויקרא כה, פסוק ו)

4. לשון חז"ל שבוע ימים.

   • ”כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ו)
   • ”וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה א)

5. שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה, העוסקת בדיני היום השביעי.

גיזרון

• אכדית בהגיית שָׁבָּתֻ: (šabattu) הוא היום בו נראה הירח במילואו, כלומר החמישה־עשר בחודש ירחי .בתרבות המסופוטמית 'שָׁבָּתֻ' מתואר כיום הרגעת הלב (של אלוהות), כנראה על ידי טקסי פיוס.. במצרית: shab-t – "תפילה יומית", "נדר".
• ש-ב-ת, שָׁבַת. וזאת על פי הדת היהודית, שבת נקראת כך על שום שביום השביעי, בתום ששת ימי הבריאה, שָׁבַת אלוהים מכל מלאכתו. על כן נחשב יום קדוש ואות ברית בין בני ישראל והקב"ה.
• לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: ”שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע“ (ישעיהו נו, פסוק ב), או בצירופים שבת הגדול ושבת שלום ומבורך. אך יש גישה שהתואר בזכר מתייחס ליום.
• בהשראת ברכת 'צפרא טבא' הארמית, חידש מנדלי מו"ס 'ערבה טבא' וגם 'שבתא טבא', וזאת בהתאם לרוח הצירוף היידישאי 'גוטה שאבעס'.

צירופים

• אחד בשבת
• גוי של שבת
• חילול שבת
• כניסת השבת
• מוצאי שבת (מוצ"ש)
• מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
• לכל שבת יש מוצאי שבת
• מסכת שבת
• עברית של שבת
• עונג שבת
• ערב שבת
• פיקוח נפש דוחה שבת
• קבלת שבת
• שבת הארץ
• שבת הגדול
• שבת זכור
• שבת חתן
• שבת מנוחה
• שבת נחמו
• שבת קודש
• שבת שבתון
• שבת שירה
• שבת שלום
• שבת שלום ומבורך
• שומר שבת
• תחום שבת

נגזרות

• שבתאי
• שבתון

תרגום

• איטלקית: sabato‏‏‏‏
• אינדונזית: Sabtu‏‏‏‏
• אירית: Satharn‏, Sabóid‏‏‏‏
• אנגלית: Sabbath‏, Saturday‏‏‏‏
• אספרנטו: sabato‏‏‏‏
• ארמנית: շաբաթ‏‏‏‏ (תעתיק: šabatʿ)
• גרוזינית: შაბათი‏‏‏‏ (תעתיק: šabati)
• גרמנית: Samstag‏‏‏‏
• הודית: शनिवार‏‏‏‏ (תעתיק: śanivār)
• הולנדית: zaterdag‏, sabbat‏‏‏‏
• הונגרית: Szombat‏‏‏‏
• וייטנאמית: thứ Bảy‏‏‏‏
• טגלית: Sabado‏‏‏‏
• טורקית: cumartesi‏‏‏‏
• יוונית: Σάββατο‏‏‏‏ (תעתיק: Sávvato)
• יפנית: 土曜‏‏‏‏ (תעתיק: doyō)
• כורדית: şemî‏‏‏‏
• לטינית: dies Saturni‏, sabbatum‏‏‏‏
• מלאית: Sabtu‏‏‏‏
• נורווגית: lørdag‏‏‏‏
• סווהילית: Jumamosi‏‏‏‏
• ספרדית: sábado‏‏‏‏
• ערבית: السبت‏‏‏‏ (תעתיק: אַ־סַּבְת)
• פולנית: sobota‏‏‏‏
• פורטוגלית: sábado‏‏‏‏
• פינית: lauantai‏, sapatti‏‏‏‏
• פרסית: شنبه‎‏‏‏‏ (תעתיק: שׁנבה)
• צ'כית: sobota‏‏‏‏
• צרפתית: samedi‏‏‏‏
• קוריאנית: 토요일‏‏‏‏ (תעתיק: toyoil)
• רומנית: sâmbătă‏‏‏‏
• רוסית: суббота‏‏‏‏ (תעתיק: subbóta)
• שוודית: lördag‏‏‏‏

ראו גם

• חול
• יום טוב
• מועד
• קידוש
• הדלקת נרות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבת

סימוכין

חגי ישראל ומועדיו

ימי השבוע

יום ראשון (יום א') – יום שני (יום ב') – יום שלישי (יום ג') – יום רביעי (יום ד') – יום חמישי (יום ה') – יום שישי (יום ו') – יום השבת

שָׁבַת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שבת
שורש וגזרה	שׁ־ב־ת, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בטל ממלאכה.

   • ”כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת“ (בראשית ב, פסוק ג)
   • ”שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר“ (ישעיהו כד, פסוק ח)

2. חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.

   • עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם

נגזרות

• שביתה

מילים נרדפות

• בטל

ראו גם

• הפגנה

שֶׁבֶת א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם־פעולה
מין
שורש	י־שׁ־ב
דרך תצורה	משקל קְטֶלֶת
נטיות	שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. צורת המקור של יָשַׁב.

   • ”הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד“ (תהלים קלג, פסוק א)

צירופים

• כוכב שבת
• שבת אחים

שֶׁבֶת ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם מופשט
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. (חוק ומשפט) תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.

   • ”אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.“ (שמות כא, פסוק יט)

צירופים

• שבת ובושת

ראו גם

• שבות

שֶׁבֶת ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש	שׁ־ב־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטֶלֶת
נטיות	ר׳ שְׁבָתוֹת

שבת ריחני

1. לשון חז"ל צמח תבלין חד שנתי ממשפחת הסוככיים, בעל פרחים צהובים ועלים רכים ודקים מאוד כחוטים.

   • ”וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ג, משנה ב)
   • ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ג, משנה ה)
   • ”הַשֶּׁבֶת, מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ג, משנה ד)

גיזרון

• המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: شِبِتّ (שִׁבִּתּ).
• השוו לתבלין מרוקאי שיבאס.

מילים נרדפות

• שמיר

תרגום

• איטלקית: aneto‏‏‏‏
• אנגלית: dill‏‏‏‏
• אספרנטו: aneto‏‏‏‏
• גרוזינית: კამა‏‏‏‏ (תעתיק: ḳama)
• גרמנית: Dill‏‏‏‏
• הודית: सोआ‏‏‏‏ (תעתיק: so'ā)
• הולנדית: dille‏‏‏‏
• הונגרית: kapor‏‏‏‏
• וייטנמית: thìa là‏‏‏‏
• טורקית: dereotu‏‏‏‏
• יוונית: άνηθος‏‏‏‏ (תעתיק: ánithos)
• יפנית: 姫茴香‏‏‏‏ (תעתיק: hime-uikyō)
• ספרדית: eneldo‏‏‏‏
• ערבית: شبت‏‏‏‏ (תעתיק: שִׁבִתּ)
• פולנית: koper‏‏‏‏
• פורטוגלית: endro‏‏‏‏
• פרסית: شوید‏‏‏‏ (תעתיק: שֶׁוִיד)
• צ'כית: kopr‏‏‏‏
• צרפתית: aneth‏‏‏‏
• קוראנית: 딜‏‏‏‏ (תעתיק: dil)
• רומנית: mărar‏‏‏‏
• רוסית: укроп‏‏‏‏ (תעתיק: ukróp)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבת ריחני

טקסונומיה בוויקימינים: Anethum graveolens