לדלג לתוכן

שבת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף יום שבת)

שַׁבָּת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבת
הגייה* shabat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה בעיקר, גם זכר
שורש שׁ־ב־ת
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר׳ שַׁבְּתוֹת־; כ׳ שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת
  1. לשון המקרא היום השביעי בשבוע.
    • ”זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ“ (שמות כ, פסוק ז)
    • ”וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ“ (נחמיה י, פסוק לב)
  2. לשון המקרא כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום חג ויום כיפור.
    • שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם“ (ויקרא כג, פסוק כב)
    • שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם“ (ויקרא טז, פסוק לא)
    • אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום השבת (ברית דמשק ג', יא-2)
  3. לשון המקרא שנת שמיטה.
  4. לשון המקרא שבוע ימים.
    • ”עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.“ (ויקרא כג, פסוק טז)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ב, משנה ו)
    • ”וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ח, משנה א)
  5. שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה, העוסקת בדיני היום השביעי.

גיזרון

[עריכה]
  • מקובל לגזור מהפועל שָׁבַת, מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה[1]. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: السَّبْت (אַסַּבְּת) - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש سبت (ס־ב־ת) בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: ܫܲܒܬ݂ܵܐ (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי[2] או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך[3]. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
  • יש גוזרים מאכדית: šabattu - יום מילוי הירח (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של מזל רע שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש[4]. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים[5]. יש להוסיף על כך שבאפוס על אתרחסיס מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה ממי יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).[6]
היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" (מלכים ב ד,כג; עמוס ח,ה ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.[7] יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית שָׂפָה בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.[8]
  • מקביל לאכדית: šapattu בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.[9]. בקהילת ביתא ישראל יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

מידע נוסף

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   היום השביעי שבו שובתים

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבת

סימוכין

[עריכה]
  1. גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.
  2. ג'יקוב ל' רייט, כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?.
  3. Francois de Blois, The Etymology of ‘Sabbath’
  4. יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית sebet - שֶׁבַע.
  5. Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.
  6. אפוס אתרחסיס בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.
  7. ג'יקוב ל' רייט, שם.
  8. Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.
  9. מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.


השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לנוח. להפסיק מלפעול.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
שׁ־ב־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁבַת שׁוֹבֵת יִשְׁבֹּת שְׁבֹת לִשְׁבֹּת
נִפְעַל נִשְׁבַּת נִשְׁבָּת יִשָּׁבֵת הִשָּׁבֵת לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל הִשְׁבִּית מַשְׁבִּית יַשְׁבִּית הַשְׁבֵּת לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל הֻשְׁבַּת מֻשְׁבָּת יֻשְׁבַּת -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שָׁבַת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שבת
שורש וגזרה שׁ־ב־ת, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בטל ממלאכה.
    • ”כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת“ (בראשית ב, פסוק ג)
    • שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר“ (ישעיהו כד, פסוק ח)
  2. חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
    • עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם

גיזרון

[עריכה]
  • קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר לשַׁבָּת ראו שם בגיזרון.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: cease‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]


השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לנוח. להפסיק מלפעול.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
שׁ־ב־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁבַת שׁוֹבֵת יִשְׁבֹּת שְׁבֹת לִשְׁבֹּת
נִפְעַל נִשְׁבַּת נִשְׁבָּת יִשָּׁבֵת הִשָּׁבֵת לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל הִשְׁבִּית מַשְׁבִּית יַשְׁבִּית הַשְׁבֵּת לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל הֻשְׁבַּת מֻשְׁבָּת יֻשְׁבַּת -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שֶׁבֶת א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבת
הגייה* shevet
חלק דיבר שם־פעולה
מין
שורש י־שׁ־ב
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
  1. צורת המקור של יָשַׁב.
    • ”הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד“ (תהלים קלג, פסוק א)

צירופים

[עריכה]


השורש ישׁב

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁב יוֹשֵׁב יֵשֵׁב שֵׁב לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל נוֹשַׁב נוֹשָׁב יִוָּשֵׁב הִוָּשֵׁב לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל הוֹשִׁיב מוֹשִׁיב יוֹשִׁיב הוֹשֵׁב לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל הוּשַׁב מוּשַׁב יוּשַׁב -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁב מְיַשֵּׁב יְיַשֵּׁב יַשֵּׁב לְיַשֵּׁב
פֻּעַל יֻשַּׁב מְיֻשַּׁב יְיֻשַּׁב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁב מִתְיַשֵּׁב יִתְיַשֵּׁב הִתְיַשֵּׁב לְהִתְיַשֵּׁב

שֶׁבֶת ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבת
הגייה* shevet
חלק דיבר שם מופשט
מין זכר
שורש שׁ־ב־ת
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות שֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
  1. לשון המקרא (חוק ומשפט) תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.
    • ”אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.“ (שמות כא, פסוק יט)
    • ”הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, בְּשֶׁבֶת, וּבְבֹשֶׁת.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ח, משנה א)

צירופים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שֶׁבֶת ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבת
הגייה* shevet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש שׁ־ב־י/ה
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות ר׳ שְׁבָתוֹת
שבת ריחני
  1. לשון חז"ל צמח תבלין חד שנתי ממשפחת הסוככיים, בעל פרחים צהובים ועלים רכים ודקים מאוד כחוטים.
    • ”וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.“ (משנה, מסכת פאהפרק ג, משנה ב)
    • ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ג, משנה ה)
    • הַשֶּׁבֶת, מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.“ (משנה, מסכת עוקציןפרק ג, משנה ד)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: شِبِتّ (שִׁבִּתּ).
  • השוו לתבלין מרוקאי שיבאס.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית: aneto‏‏‏‏
  • אנגלית: dill‏‏‏‏
  • אספרנטו: aneto‏‏‏‏
  • גרוזינית: კამა‏‏‏‏ (תעתיק: ḳama)
  • גרמנית: Dill‏‏‏‏
  • הודית: सोआ‏‏‏‏ (תעתיק: so'ā)
  • הולנדית: dille‏‏‏‏
  • הונגרית: kapor‏‏‏‏
  • וייטנמית: thìa là‏‏‏‏
  • טורקית: dereotu‏‏‏‏
  • יוונית: άνηθος‏‏‏‏ (תעתיק: ánithos)
  • יפנית: 姫茴香‏‏‏‏ (תעתיק: hime-uikyō)
  • ספרדית: eneldo‏‏‏‏
  • ערבית: شبت‏‏‏‏ (תעתיק: שִׁבִתּ)
  • פולנית: koper‏‏‏‏
  • פורטוגלית: endro‏‏‏‏
  • פרסית: شوید‏‏‏‏ (תעתיק: שֶׁוִיד)
  • צ'כית: kopr‏‏‏‏
  • צרפתית: aneth‏‏‏‏
  • קוראנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: dil)
  • רומנית: mărar‏‏‏‏
  • רוסית: укроп‏‏‏‏ (תעתיק: ukróp)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבת ריחני
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Anethum graveolens