יאה

יָאֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יאה
הגייה*	yae
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־א־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ יָאָה, ר׳ יָאִים, נ"ר יָאוֹת

1. לשון ימי הביניים יפה מתאים

   • "כי לו נאה; כי לו יאה." (אדיר במלוכה)

גיזרון

• לשון חז"ל מארמית:
• דוגמה: בפתגם ”יָאָה עֲנִיוּתָא לִיְהוּדָאֵי כְּבַרְזָא סוּמָקָא לְסוּסְיָא חִיוָרָא. תר': יָאָה הָעַנְיוּת לַיְהוּדִים כְּרְצוּעָה אֲדֻמָּה לְסוּס לָבָן“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יד, עמוד ב)
• הפועל יָָאָה (התאים, היה יפה) נמצא פעם אחת במקרא ”מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ “ (ירמיהו י, פסוק ז) אמנם יש מפרשים הפועל נֵאוֹת-התרצה.

נגזרות

• יאות

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• נאה