יאה

יָאֶה

לשון חז"ל מארמית:
דוגמה: בפתגם ”יָאָה עֲנִיוּתָא^[1] לִיְהוּדָאֵי כְּבַרְזָא סוּמָקָא לְסוּסְיָא חִיוָרָא. תר': יָאָה הָעַנְיוּת לַיְהוּדִים כְּרְצוּעָה אֲדֻמָּה לְסוּס לָבָן“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יד, עמוד ב)
הפועל יָָאָה (התאים, היה יפה) נמצא פעם אחת במקרא ”מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ “ (ירמיהו י, פסוק ז) אמנם יש מפרשים הפועל נֵאוֹת-התרצה.