טף

טַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טף
הגייה^*	taf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־פ־ף
דרך תצורה
נטיות	ר': טַפִּים^[1], נ"י: טַף-, כ': טַפָּם, טַפָּהּ; טַפֵּיכֶם, טַפֵּינוּ

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

טף

לשון המקרא כִּנּוּי לִילָדִים קְטַנִּים.
- ”מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים“ (אסתר ג, פסוק יג)
- ”טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ, מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ- יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד“ (במדבר לב, פסוק כו)
- ”נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל “ (יהושע א, פסוק יד)
- "...והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם" (משנה תורה להרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה')
- "...אוּלַי נִמְצָא מְעַט בָּר/ וְנֹאכַל וְנָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ/ אֲנַחְנוּ וְכָל טַפֵּנוּ." "התרנגולים והשועל", חיים נחמן ביאליק

מילה מקראית. אולי על שום דרך הליכתם של הילדים הקטנים הַמְטוֹפְפִים (הולכים כדורכים־לא דורכים על הארץ), ראה גם טפף. ואולי בקרבה לארמית (טַפְלָא) ולערבית (طِفْل-קרי: טִפְל), שם נִתּוֹספה למ"ד.

סוג דגן בעל גרגרים קטנים במיוחד ואינו מכיל גלוטן.
- מקמח הטף מכינים באתיופיה אינג'רה

ערך בוויקיפדיה: בן-חילף טף