”ידועה למדי השיטה הקיצונית של טבעוניות, הפוסלת את הבשר לגמרי“ (מדריך למשק בית, מתוך "דבר", 23.6.1930, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
(בהרחבה) אורח חיים המאופיין באי ניצולבעלי חיים לשום מטרה – אכילה, בידור, לבוש, מחקר או כיוצא בזה – מתוך הבנה שבעלי חיים קיימים בזכות עצמם, ולא כאמצעי לקיום מטרות בני האדם.
עברית חדשה (לעתים השתמשו ב"טבעוניות"), בגזירה מהמילה טֶבַע. המילה שימשה בהוראות שונות אך קרובות: "הימנעות ממזון מן החי", "הימנעות ממזון מבושל" וגם "אורח חיים הקרוב אל הטבע" ו"חמלה כלפי כל חי". למשל, במדור "משמר הבריאות" בעיתון דבר 13.7.1932 נכתב: "טבעונות פירושה ויתור על האש, לאמור ויתור על קנין תרבותי חשוב. במובן זה גם האסקימו החי רק על בשר הוא טבעוני", ובאותו המדור מתאריך 19.4.33 נכתב "...הם מתנגדים גם לבישול הירקות והפירות. לתועבה להם כל דבר הבא מן החי ויש שגוזרים גם על ביצים וחלב".
על המשמעויות השונות של המילה נכתב ב"דבר" משנת 28.10.1938 (בביקורת ספרים על הוצאת "ספר הטבעונות"): "ואל יהא השם טבעונות מטעה אותך, שכן הורחבה משמעותו המצומצמת, שנתיחדה לו בשימושו הרגיל. טבעונות זו האמורה כאן פירושה הורת חיים על פי חוקי הטבע, ולא הזנה צמחונית בלבד ענינה..."