חרוב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָרוּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוב
הגייה* kharuv
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ב
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ חֲרוּבִים
חרוב
  1. עץ ירוק עד מתת־משפחת הקסאלפיניים שבמשפחת הקטניות. פריו מתוק, ובצורת תרמיל.

גיזרון[עריכה]

  • החרוב נזכר לראשונה בלשון חז"ל, למרבה הפליאה אינו נזכר כלל בתנ"ך. שמו נובע, ככל הנראה, מצורתו, הדומה לחרב, אך יש המייחסים את שמו לתכולת המים הנמוכה שלו (יובש = חרבה). מארמית , זלגה המילה לערבית וממנה ללשונות רבות, ביניהן איטלקית (carruba), צרפתית (caroube) ואנגלית (carob).

מידע נוסף[עריכה]

  1. לשון המקרא
    • ”וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף
(מלכים ב, פסוק ו)
  • שרידים ארכאולוגיים בני אלפי שנים של החרוב נמצאו בסביבות א"י .(דר. יהודה פליקס)
  • חרוב - ביוונית עתיקה(κεράτια קֶרַטְ'אֲ) , באכדית חרי יונים = חרובים ,מקור השם האכדי giru הוא גרגר של חרוב ,יחידת המשקל המקראית 'גרה' היא גרעין החרוב המוכר מהתקופה הרומית ביזאנטית , בתקופת המקרא החרובים גדלו - "פרא" (אך לא גודלו!) ,ונאכלו רק בשעת דחק (משה הלד ,אוניברסיטת שיקגו), "ראש החמור" הוא מין אחר של גידול בעל ערך,יתכן חוביזה . (פרופ' מאיר בר-אילן)

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרוב
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Ceratonia siliqua