מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חקיין |
| הגייה* | khakyan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ק־ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | ר׳ חַקְיָנִים; נ׳ חַקְיָנִית, נ"ר חַקְיָנִיּוֹת |
- אדם המחקה אדם אחר, בדיבורו או בהתנהגותו, לרוב לצורך שחוק או לעג.
- יהודה הוא חקיין מצוין. אתמול הוא חיקה את משה באופן מדויק ומצחיק.
| השורש חקה |
|---|
|
השורש ח-ק-ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ח-ק-ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִקָּה |
מְחַקֶּה |
יְחַקֶּה |
חַקֵּה |
לְחַקּוֹת |
| פֻּעַל |
חֻקָּה |
מְחֻקֶּה |
יְחֻקֶּה |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְחַקָּה |
מִתְחַקֶּה |
יִתְחַקֶּה |
הִתְחַקֵּה |
לְהִתְחַקּוֹת |
|
|
