חסקה

חֲסָקֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חסקה
הגייה*	khasake
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ חֲסָקוֹת

חסקה

1. סירה שטוחה וקלה עם משוט יחיד כפול־להבים, בה משתמשים בעיקר מצילים בחופי רחצה אשר משיטים אותה כשהם עומדים עליה.

   • "חֲסָקֶה, חֲסָקֶה, / בְּלִי סִפּוּן וּמַעֲקֶה; / שֶׁנִּחְיֶה וְשֶׁנִּזְכֶּה / רַק לַשׁוּט בַּחֲסָקֶה." (חסקה, מאת יורם טהרלב)
   • "הייתי מצטרף אל אמא שלי לנסיעות שלה לתל אביב ותמיד הולך לים, שם הייתי מתחנן בפני המציל שיתן לי לרכב על החסקה".

גיזרון

• מערבית: حسكة (אִדְרָה, העצם הראשית של הדג, שצורתה מזכירה את צורת החסקה).
• חֲסָקָה – האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

מילים נרדפות

• חֲמָקָה (מחידושי דוד רמז)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חסקה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסקה