חמניה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חַמָּנִיָה (גם חַמָּנִית)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חמנית, חמניה |
| הגייה* | chamanit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־מ־ם |
| דרך תצורה | חמן + ־ִיָּה |
| נטיות | ר׳ חַמָּנִיוֹת |
- פרח ממחלקת הדו פסיגיים המשתייך למשפחת המורכבים; גרעיניו נאכלים ומשמשים להפקת שמן.
- ”שם באחת הגינות ילבלבו הקשואים, יבשילו האבטיחים, וזו החמנית, גבוהת הגבעול, זוקפת פניה השזופים ומוקפי עלים צהובים כלפי חמה וחונטת;“ (מספר הזיכרונות, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- "ככה סתם מפה לשם, התפלחנו לגינה / לא ראינו שום אחד, רק חמניה / את ראשה קיצרנו בחצי שניה." (ככה סתם, מאת ע' הלל)
גיזרון[עריכה]
- חמנית: מחידושי מנדלי מוכר ספרים. תרגום שאילה של שם הצמח בלע"ז, על שום הפרח הגדול המזכיר חמה בצורתו ובצבעו.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: sunflower
- גרמנית: Sonnenblume
- ספרדית: girasol
- רוסית: подсолнечник
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חמנית |
 טקסונומיה בוויקימינים: Helianthus |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמנית |
סימוכין[עריכה]
- איילון גלעד, "מביאליק ועד מנדלי מוכר ספרים, כולם התעקשו לבחור את שמה של החַמָּנִיָּה". הארץ, 17/07/2019.