חזיז

חֲזִיז[עריכה]

לשון המקרא תופעה מטאורולוגית, כנראה ברק.
- ”שַׁאֲלוּ מֵיְהוָה מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ יְהוָה עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר-גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׁדֶה“ (זכריה י, פסוק א)
- ”בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק; וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת.“ (איוב כח, פסוק כו)
עברית חדשה מטען חומר נפץ קטן, המיועד להפיק קול נפץ חזק.
- האוהדים החלו להתפרע ולהשליך חזיזים לאחר שקבוצתם - "צפרירים שדרות" נחלה הפסד צורב.

מן התנ"ך.
המילה חזיז בהוראת ברק,מופיעה במקורות חוץ מקראיים כגון:משלי בן סירא- "...בזמן מצוקה בעת חזיזים בעת בצורת" / (משלי בן סירא פרק לב,כו), בתלמוד ירושלמי: ”חזיז שהוא עושה את הרקיע חזיונות חזיונות ה' עשה חזיזים"“ (ירושלמי, מסכת תענית – דף ג, עמוד ג) , ומאוחר יותר בפיוטים המתוארכים לראשית תקופת הביניים של העברית.

ערך בוויקיפדיה: חזיז