זעך
זָעַךְ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זעך |
| שורש וגזרה | ז־ע־ך |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון ימי הביניים [משוערת] השקיט החליש הכרית ביטל
- זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם חֵימָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם (תחינת אנשי אמונה אבדו" מתוך הסליחות)
גיזרון
[עריכה]- המילה לא מוכרת משום מקור נוסף[1] המשמעות והשורש כנראה על פי המילה מקראית יחידנית נזעך שיש הקושרים לשורש דעך (בחילוף ז/ד).
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ גם בגירסת הפיוט יש ששינו ל"זועמים"