זלח (שורש)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

השורש ז־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ז־ל־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָלַח זָלֵחַ יִזְלַח זְלַח לִזְלֹחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל זִלַּח מְזַלֵּחַ יְזַלַּח זַלֵּחַ לְזַלֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]