זהבים

זְהֻבִּים[עריכה]

לשון חז"ל מטבעות זהב.
- ”שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ד' מאות זהובים בשכרה שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן“ (בבלי, מסכת מנחות – דף מד, עמוד א)
- ”א"ל כוס של ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל אמר לו כוס של ברכה אני שותה יצתה בת קול ואמרה כוס של ברכה ישוה ארבעים זהובים“ (בבלי, מסכת חולין – דף פז, עמוד א)
- ”ומעשה באחד ששחט וקדם חבירו וכסה וחייבו ר"ג ליתן לו עשרה זהובים.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צא, עמוד ב)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זהובים