ויקימילון:מזנון/ארכיון/11

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
דפי ארכיון של המזנון:

1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34    [עריכה]

דף זה הוא ארכיון של דיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. נא לא לערוך דף זה.


רעיונות מוויקיפדיה הצרפתית[עריכה]

אני לא בדיוק מבין איך הבוט שם עובד, אבל הוא יודע להעלות מילים ביחד עם טבלת הנטיות שלהן באופן אוטומטי. ראו לדוגמה את fr:עם. אמיתי 15:20, 7 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

הם מזכירים שם את pywikipedia. (בטח פייתון). אולי הם משתמשים בנתונים של hspell..? זה אפשרי בכלל? Mintz l 15:33, 7 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
מבחינה טכנית זה אפשרי, ו-pywikipedia הוא אכן ממשק מבוסס פייתון. צריך לזכור שאצלנו הנטיות הן סעיף אחד בלבד (ודי קטן), וממש לא מידע בולט. גיא 23:34, 10 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

מתקפות איכות[עריכה]

כשנרשמתי לויקימילון הייתה מתקפת איכות על קצרמרים, ומאז לא הייתה שוב מתקפת איכות. לדעתי כדאי להפוך את הצעתו של לאון ויקימילון:על סדר היום, למתקפות איכות בדומה לויקיפדיה, ותהיה הערה בראש כל דף שמודיעה על כך. כרגע כתיבת ערכים חדשים מאוד דלה ואולי זה ידרבן כתיבת ערכים חדשים, ותרומה של משתתפים חדשים. מה דעתכם? אור17 21:15, 10 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

ניסיון העבר הוכיח שדרבונים כאלה אינם עובדים. בעבר נפתח פרויקט שמטרתו לטפל בערכים הדורשים שכתוב, אך הוא מעולם לא נסק (למרות קידום אינטנסיבי). בסופו של דבר הוא גווע ורבים מהערכים נמחקו בהתאם למדיניות המחיקה. גיא 23:31, 10 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

יכול להיות שזה קרה כי הנושא היה קבוע - ערכים הדורשים שכתוב או קצרמרים, וכי היה מדובר בשכתוב ערכים קיימים ולא ביצירת חדשים, אבל אם נשנה נושא בכל שבוע ונקבע מס' ערכים לא מוגזם, זה יכול לעבוד. מה דעתך? אור17 00:48, 11 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

תראה, מובן שאיני מתנגד למתקפות איכות. הן חיוביות מאוד. רק הזהרתי מראש שלא כדאי לפתח ציפיות. בסופו של דבר תוצאות המתקפה ייקבעו לפי רצון הפעילים :-) גיא 07:16, 11 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

ערכים זרים - כן או לא? חידוש הדיון[עריכה]

הועבר לויקימילון:מזנון/ערכים בשפות זרות. ראובן 18:20, 25 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

מתקפות איכות - דיון חדש[עריכה]

האם קיימת אפשרות בויקימילון להציג בראש כל דף הודעה על מתקפת איכות? ישנו את ויקימילון:על סדר היום שחלק מהמשתמשים לוקחים בו חלק וכותבים ערכים חדשים, ולדעתי זה יסייע אם תהיה הודעה המודיעה על המתקפה השבועית, בדומה לויקיפדיה. אור17 16:39, 19 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

לפני שנמשוך כותבים חדשים למתקפות האיכות על ידי הודעה גורפת, הייתי רוצה לראות כיצד הכותבים הקיימים מתמודדים עם הפרויקט הזה. אני חושב שמוטב להמתין לסוף החודש ואז לדון בנחיצותו. הרעיון מוצא חן בעיניי, אך חלק מהתוצאות שראיתי היו קצרמרים, ואיכות הרי תמיד עדיפה על כמות (=הספק). גיא 17:12, 19 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
אתה בטח מתכוון למילים משורש ס-כ-כ שיצרתי לאחרונה. ובכן, קצת קשה לי למלא אותן בתוכן (אין לי מושג מה לכתוב עוד בסכך למשל) וקיוויתי שמשתמשים אחרים יוסיפו עוד. אבל אם אין מה להוסיף, אז אפשר להוריד את הודעת הקצרמר. Mintz l 17:58, 19 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
תמיד יש מה להוסיף. בכל אופן, שיניתי את ההודעה הגורפת - מי יודע, אולי זה מה שימריץ את הפרויקט. גיא 19:20, 19 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

בינתיים זה נראה טוב, גם אם לא כל הערכים יוכחלו, זה עדיין כמות נכבדה. אור17 13:24, 20 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

לא הבנתי מה הקשר למה שכתבתי, שכן אני טענתי שאיכות עדיפה על כמות. גיא 16:33, 20 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
לא שמתי לב להודעתך הקודמת, לכן התייחסתי רק לזו האחרונה. אתה בעצמך כתבת לא פעם שלאחר שנתיים מפתיחתו מספר הערכים במילון העברי הוא מועט, והפרויקט הזה בא בדיוק על-מנת לסייע בכך על-ידי מתן תמריץ לכתיבת ערכים חדשים. אני לא חושב שהפרויקט יביא בהכרח למצב של כמות על חשבון איכות, ולראייה הערכים האחרונים שנכתבו במסגרת הפרויקט. ראיתי שהוספת בכל זאת את ההודעה ואני מברך על כך. בכל אופן אם נראה שאכן נכתבים ערכים דלים מאוד בהמשך ונוצר מצב של כמות ע"ח איכות, אפשר להפסיק אם זה, לפחות ניסינו. שבת שלום, אור17 17:20, 20 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

ברכות ושאלה[עריכה]

  1. כל הכבוד על המיזם שהצלחתם להקים פה.
  2. אני מנסה להירשם ולא מצליח, בגלל הקוד רישום. (ואני סבור שיש לי הרבה מה לתרום פה...) (ofeky)
בסוף הצלחתי, אחרי נסיונות רבים! Ofeky 20:37, 24 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

אקטואליה בתפריט הניווט[עריכה]

זה רק אני או שזה הופיע רק לאחרונה? מה עושים עם זה? Mintz l 22:09, 24 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

אחד המפעילים צריך ללחוץ על הכפתור "עריכה" במדיה ויקי:Sidebar, ואז לשמור בלי לבצע שינויים. ‏– rotemlissשיחה 22:13, 24 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

ריבוי קטגוריות[עריכה]

  1. אני לא חושב שיש צורך להשתמש בקטגוריה:דתות אם אפשר להשתמש בקטגוריה:דת (ב"דתות" לא יהיו יותר מעשרה ערכים...). כמו כן, אני לא רואה את הגבולות המדוייקים בין "אסטרונומיה", "מדעי החלל", "קוסמולוגיה", "גרמי השמיים". שתיים מכל אלו יכולות להספיק. לדעתי אין טעם בריבוי קטגוריות כאשר כל אחד תכיל מקסימום 10 ערכים (במידה והם בכלל ייכתבו).
  2. וגם טרם הבנתי כיצד לשייך ערכים לקטגוריות: תמיד לתת-הקטגוריה הנמוכה ביותר? כלומר במקום ל"מתמטיקה" להכניס ל"אלגברה" ובמקום לבלשנות להכניס "אלפבית", וכו? Mintz l 13:48, 26 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

1. אתה צודק.
2. הקטגוריות נועדו לנוחיות המחפש במילון (תקנו אותי אם טעיתי). אז איך הוא יגיע לקטגוריה שמענינת אותו? למה בעמוד הראשי רק חמש קטגוריות אלה?
לדעתי צריך שיהיו בעמוד הראשי כל הקטגוריות הראשיות ותחת כותרת
חיפוש לפי קטגוריות
אם יש כותרת בולטת כזאת, את שמות הקטגוריות אפשר להקטין על מנת לחסוך מקום.
מה דעתכם?
איתן פ 19:45, 26 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
2. מסיבה זו היצירה של קטגוריה:קטגוריות על ידי ofeky היא נוחה. למעשה היא נודעה בדיוק לשם כך. לתוכה הייתי משייך את: דת, תורות מדעיות, וזה כל מה שעולה על דעתי כרגע. Mintz l 19:55, 26 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

הפרדת הומונימים[עריכה]

מה דעתכם על הפרדת הומונימים באופן הזה: אב, רגל? אני יודע שהנושא של הומוגרפים כבר נסגר, אני מדבר על הומונימים - שגם הניקוד שלהם זהה. Nevuer 23:00, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

נראה לי שזה בוצע כך גם מקודם, כי ברוב המקרים השורש או הנטיות או דרך תצורה שונות ואז חייבים להפריד. וזה לא אמור להיות "הומופונים"..? Mintz l 23:10, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
הומופונים הם מילים הנשמעות זהות אך כתובות שונה (למשל צב וצו), ואילו הומונימים הם מילים הנשמעות זהות וכתובות באותה צורה אך בעלות משמעויות שונות. גיא 23:18, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
אכן ברוב המקרים השורש, הנטיות ודרך התצורה מבחינים בין הומונימים. השאלה היא מהו הקריטריון להבחנה כאשר התנאים הללו אינם מתקיימים. יש לך הצעה, ראובן? גיא 23:18, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
קודם כול, אני רוצה להתייחס גם לעניין הטכני של המספרים בסוגריים: זה מאפשר לתת קישור ישיר כמו רגל#רֶגֶל (2). לעניין הקריטריון להפרדה: קריטריון אחד הוא הבדל גדול במשמעות, אבל כמובן שזה עניין חמקמק (אפשר להיעזר במילונים כדי להחליט). קריטריון ברור יותר הוא הקשר האטימולוגי: לא ייתכן, לדעתי, ששתי מילים שאין ביניהן קשר אטימולוגי יופיעו כערך אחד. Nevuer 23:33, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
אתה ודאי יודע שקשר אטימולוגי אינו תמיד ידוע. מה עושים במקרים כאלו? לדעתי כדאי מבחינה אסתטית גרידא שהמספר יופיע בגודל קטן יותר, ואולי אפילו מוטב להשתמש באותיות עבריות. העניין הוא שזה יפגע כנראה בקישור. גיא 23:36, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
אני חייב לעוף לישון, מבטיח להגיב מחר. לילה טוב! Nevuer 23:48, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
אמתין בציפייה :-) גיא 23:51, 28 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
טוב, אולי באמת כדאי ללכת על משהו אסתטי יותר, גם במחיר של חוסר אפשרות לקשר. זה לא עניין מהותי, בסופו של דבר, העיקר שיהיה ציון נפרד לכל ערך (נניח באותיות עבריות קטנות, כמו שאמרת). לעצם העניין: אני מציע לצמצם את ההגדרה לכיוון ההפוך - הוראות שיש להן קשר סמנטי ברור להוראה היסודית ואין ספק שהן התפתחו ממנה, רק הן יירשמו כסעיפי משנה. כמובן בנוסף לקריטריון של זהות דקדוקית. במקרים גבוליים נוכל להיעזר במילונים, כמו שאמרתי. Nevuer 20:00, 29 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
גיא, ככה זה בסדר? אני יודע שזה לא ממש אסתטי, אבל לא הצלחתי למצוא משהו טוב יותר. Nevuer 18:05, 31 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
סידרתי את זה ואפילו יצרתי תבנית. מה דעתך? גיא 19:12, 31 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
לדעתי זה נראה טוב מאוד :-) Nevuer 19:27, 31 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
תודה, אני שמח לשמוע ;-) גיא 21:00, 31 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

הערה קטנה לגבי שיטת ההפרדה[עריכה]

אני חושב שמוטב להשתמש במספרים ולא באותיות כמפרידים. לדוגמה בערך אב, עלול אדם מן הישוב להתבלבל ולקרוא מתוכן העניינים את "אב א" כ"אבא". אמיתי 11:25, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

הצרה היא שהמספרים משמשים להוראות משנה של אותו ערך, ולא כדאי לדעתי לסמן באותו אופן גם הומונימים נפרדים. אם רוצים, אפשר לפתור את זה בצורה כזאת: "א. אב" או "אב (א)", או משהו דומה. Nevuer 11:50, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
בדיוק. מלבד זאת קצת קשה לקרוא מילה מנוקדת כמילה אחרת, בייחוד שהאות האחרונה קטנה יותר ומופרדת על ידי רווח. ואף אחד לא מסתכל בתוכן העניינים בכל מקרה :-) גיא 12:41, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

מונחים טכניים - האם מקומם כאן?[עריכה]

בתור איש מחשבים המיואש לעתים מאיכות התרגום של מונחים טכניים בתחום, רציתי להעלות ויקי לריכוז מונחים טכניים בתחום המחשבים - כדי שאם מישהו ימצא את עצמו מתלבט איך לתרגם "domain", לדוגמא, או "assembly", הוא לא יאלץ להמציא את הגלגל שוב.

האם הויקימילון הוא מקום טוב לרכז מידע כזה? מדובר על מילון שרלוונטי רק לנישה מסוימת ומהווה יותר משאב למתרגמים מאשר מילון לציבור הרחב, אבל הוא עדיין מוקדש למילים בשפה העברית ומשמעותן.

אשמח לשמוע דעות בנושא. או לגלות שכבר טחנו אותו למוות. גם טוב.

שלום! זה יהיה ממש אחלה אם תעשה את זה, אבל ערכים בויקימילון צריכים להכיל יותר מאשר תרגום, כפי שאתה יכול לראות בויקימילון:כתיבת ערך חדש. שמעת על פרוייקט כרמל? בכל אופן, לדעתי כיוון כזה הוא חיובי ביותר (אפשר אפילו לתת לו קטגוריה משלו: "ממשק", למשל), כך שצוותי התרגום של גנום ושל KDE יוכלו לעבוד ישירות עם ויקימילון. בברכה, Mintz l 19:40, 29 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי[עריכה]

שלום לכולם. השורה שבכותרת שמופיעה מיד לאחר כל ערך קוטעת את הרצף ומנג'סת בעיניים. אני הייתי מוריד אותה למטה למטה מתחת לערך או מעביר אותה למקום אחר. לא ברורה לי האיטיות בגלישה של ויקימילון לעומת ויקיפיה, למישהו יש הסבר? --Effib 00:42, 1 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

שלום וברכה! השורה הזו לא מפריעה לדעתי כלל וכלל, ואתה הראשון שטוען כך בכל מקרה. לפעמים גם אני מרגיש שוויקימילון איטי יותר מוויקיפדיה. הסיבה לכך היא ששני המיזמים נמצאים על שרתים שונים, ולוויקיפדיה יש יותר שרתים מכל מיזם אחר מטעמים ברורים. גיא 07:18, 1 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

שאלה[עריכה]

הועבר לדלפק הייעוץ. גיא 11:03, 3 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

אטימולוגיה/מקורות[עריכה]

הועבר לשיחת ויקימילון:תבנית ערך. ראובן 19:28, 28 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

הפניות וקטגוריות[עריכה]

טוב, אז אני פה כבר כמה ימים ויש לי כמה הצעות/הערות/הארות לשיפור ויקימילון. לפי דעתי, שני תחומים שצריך לשפר הם הפניות וקטגוריות:

  • הפניות - מכיוון שמטרתו של מילון היא לתת פירוש למילים, צריך לתת מענה לכל המילים בכל הנטיות. כלומר, מי שיחפש את הפועל בגוף האחר או את שם העצם ברבים, עדיין יגיע למטרתו (כמו למשל במורפיקס, או אפילו בחלק מהמילונים הכתובים). לשם כך צריך ליצור הפניות, לדוגמא מהלכתי והולכים להלך ומישראלים וישראלית לישראלי. כמו כן, צריך ליצור הפניות מכתיב שונה ומלא, כמו ההפניה מספרייה לספריה והפניה ממוספר למספר.
  • קטגוריות - מערכת הקטגוריות לפי נושאים צריכה להשתפר. כלומר, לא מספיק לקטגר ערך כלשהו לפי שרש אלא גם לפי נושא, זה יקל על החיפוש לפי נושאים.

זוהי דעתי, עכשיו אשמח לשמוע את דעתכם. Green Ape 1 20:54, 16 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

הוחלט בעבר שלא להפנות מנטיות וזה אכן הגיוני. לא ייתכן להפנות מכל הנטיות האפשריות וגם אין צורך בכך. אנו מפנים כבר מכתיב מלא לחסר ואנו משתמשים כבר בקטגוריות לפי נושאים. עניין הקטגוריות אינו מפותח אצלנו משום שרובנו מתמקדים בפן המהותי (תוכן הערכים) ולא בפן הטכני (אף על פי שגם הוא חשוב כמובן). גיא 23:51, 16 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

התחלתי בהרצת הפרוייקט בביה"ס "בליך". בשל חוסר עניין של התלמידים ובעיות נוספות הוחלט לוותר עליו ולהפסיקו.

אשמח אם תמצאו שימוש לפרוייקט בעתיד או דרכים לשפרו כך שנוכל לעודד תלמידים לקחת בו חלק.

שבת שלום,
שיר-לי 10:26, 17 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

מפגש וויקיפדיה בחנוכה.[עריכה]

ראה כאן. בברכה, Yonidebest 23:51, 22 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

שורשים הומונימיים[עריכה]

(גיא, אני יודע שאתה לא אוהב את המונח "הומונימיים" בהקשר הזה אבל אין לי רעיון טוב יותר... :-P)

שלום לכולם! אני רוצה להעלות את הבעיה של פיצול שורשים הומונימיים - אשמח אם תקראו את הדיון שניהלתי עם גיא בנושא בדף השיחה שלו. מה דעתכם על הרעיון לייחד לכל שורש דף נפרד, כמו שעשיתי בשורש ס-פ-ר? אני רוצה להדגיש שהפיצול שעשיתי בשורש ס-פ-ר ובמילים הנגזרות ממנו הוא לשם הדגמה בלבד, אם הצעתי לא תתקבל אני אחראי לשחזר את הכול. Nevuer 23:27, 27 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

אני נגד. על אף השוני במשמעות, ההפרדה נראית מלאכותית מדי Green Ape 1 00:39, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
מלאכותית? את הטיעון הזה לא ציפיתי לשמוע... מה בדיוק הקשר בין סֵפֶר למִסְפָּרַיִם? אני לא מאמין שתמצא מילון אחד שלא עושה את ההפרדה הזאת. אני מדבר כמובן באופן כללי ולא ספציפית על ס-פ-ר, זה רק לשם הדגמה. בכל אופן, יש מקרים שמבחינה לשונית מחייבים לדעתי הפרדה מסוג כלשהו ויש מקרים שבהם זה פחות ברור. כמובן, לא חייבים לייחד דף נפרד לכל שורש, אפשר להפריד באותו דף כפי שעשינו קודם, על ידי פיצול טבלת הנטיות למספר טבלאות. אבל אם כבר להפריד, אז למה לא עד הסוף? Nevuer 17:20, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
מלאכותית לא במשמעות של לא הגיונית, הכוונה היא שזה עדיין אותו שורש. במילון ספיר שברשותי אין הפרדה. בנוסף, 2 קטגוריות זה מסורבל, היה עדיף אם תשאר קטגוריה אחת ויהיו 2 או 3 טבלאות של נטיות עם הסבר על המשמעות השונה. Green Ape 1 18:59, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
עצה ידידותית (תיכף ראובן ייתן לך אותה בעצמו): לעולם (אבל לעולם) אל תסתמך על מילון ספיר. לעולם. גיא 19:18, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
אכן התכוונתי להגיד משהו בעניין ;-) אבל זה לא יהיה הוגן מצדי להשמיץ את המילון, כי אני לא מכיר אותו בכלל... בעניין הזה אני סומך על אורי ועמדתו ידועה. Nevuer 20:23, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
אני מעולם לא עיינתי במילון ספיר לפני ששמעתי את הביקורות עליו. העיון אכן אימת את הביקורות, אף על פי שעל מיודענו אורי באמת אפשר לסמוך בעיניים עצומות. גיא 21:23, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
זה אותו שורש במובן מסוים: באותו מובן שאב א ואב ב הם מילה אחת. אבל אנחנו לא צריכים מילון כדי לדעת את זה. הדיוק הלשוני מחייב לפצל שורשים זהים, כמו שאנחנו מפצלים מילים זהות. זה בנוגע לעניין העקרוני. מהבחינה הטכנית, נכון שזה מסורבל ליצור קטגוריות נפרדות. מצד שני, זה קצת מוזר שאוזניים ומאזניים למשל ייכללו באותה קטגוריה רק בגלל שבמקרה השורש שלהם זהה (ואין ביניהם כל קשר, בוודאות), ורק בתוך הערכים עצמם תהיה הפרדה. אני חושב שיהיה הרבה יותר מסודר ואסתטי אם בכל קטגוריה יופיעו רק המילים שקשורות לאותו שורש. נוכל ליצור גם קטגוריית-על קטגוריה:אזנ (שורש) שתכלול את הקטגוריות א-ז-נ א וא-ז-נ ב. Nevuer 20:23, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
טוב, כנראה שאתה צודק, אבל כדאי להמנע מכך כמה שאפשר, רק שבאמת אין שום קשר בין השורשים. דר"א הדוגמה שלך לא כל כך טובה, כי הרי האוזניים מאזנות את הגוף ומכאן שמן (או ההפך). ומה כל כך רע במילון ספיר אם אפשר לדעת? Green Ape 1 20:32, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
דיברתי רק על השאלה העקרונית, כל מקרה צריך לשפוט לגופו. בכוונה נתתי את הדוגמה של אוזן ומאזניים, כי זה מקרה מובהק שבו צריכה להיות הפרדה. ההסבר שנתת הוא אטימולוגיה עממית: על סמך השוואה לשפות קרובות אפשר להראות שהשורשים האלה היו שונים בעבר ובמקרה הזדהו בעברית בעקבות תהליכים היסטוריים (הצורה המקורית של אֹזֶן הייתה *אֻדְ'ן ואילו בא-ז-נ ה-ז' מקורית). ושוב, אני לא רוצה להשמיץ את מילון ספיר בלי שקראתי בו אי פעם. Nevuer 21:17, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
אם אנחנו רוצים לכתוב מילון בינוני צריך להימנע מכך כמה שאפשר. אבל אנחנו רוצים לכתוב מילון טוב ורציני, נכון? עד כה הקפדנו מאוד על האטימולוגיות בערכים עקב רצון שיהיו מדויקות ומאומתות. חבל שדווקא בעניין כה בסיסי וכה קל לפתרון (שים לב ששאלתו העיקרית של ראובן נוגעת לאופן הטכני שבו יופרדו השורשים) נוותר או נתעצל. ובאשר למילון ספיר: יש בו המון אי-דיוקים לשוניים (יש הקוראים להם טעויות). קשה לי להצביע על דוגמאות ספציפיות כי (לשמחתי) הוא אינו נמצא ברשותי. גיא 21:23, 28 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

האם מישהו מתנגד להצעה? אשמח לשמוע את דעתם של כותבים נוספים. Nevuer 20:08, 29 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

אני עדיין צריך לחשוב איזו דרך אני מעדיף, שכן אני רואה בעיות בשתיהן. עם זאת אין ספק בעיניי כי ההפרדה נחוצה. אביע את דעתי מחר או בסוף השבוע. גיא 22:56, 29 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
האם זה אפשרי טכנית ששתי הטבלאות יהיו בדף הקטגוריה הראשי אבל בערכים יראו רק טבלה אחת? ‏Staieram 13:43, 3 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
לא, אחרת זה היה פותר את הבעיה :-) גיא 14:02, 3 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
כמובן, אז אני בעד הפרדה לקטגוריות משנה (קטגוריה:ספר א (שורש), קטגוריה:ספר ב (שורש))... ‏Staieram 14:28, 3 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]


האם יש אור ירוק? Nevuer 22:38, 5 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

מבחינתי כן. אני מתנצל על שלא קיימתי את הבטחתי, אך אין זה משנה כרגע, שכן אני תומך בהפרדת הדפים. אני רק מבקש שתכתוב הגדרה ברורה להפרדה בין השורשים ואני אשלב אותה במקומות המתאימים. אני יודע כמובן למה אתה מתכוון, אך אינני מצליח לחשוב על הסבר מספק ופשוט למדי בעבור כותבים חדשים. גיא 23:03, 5 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אעשה זאת מחר, כשאהיה צלול יותר. אינשאללה באותה הזדמנות אני מתכוון גם להעלות הצעה כללית לגיבוש מדיניות אחידה בסימון השורשים (שורשים בכלל, לא דווקא הומונימיים). Nevuer 23:21, 5 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

חרוזים?[עריכה]

הועבר לויקימילון:מזנון/חריזה#חרוזים?. ראובן 15:09, 5 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

שאלה:[עריכה]

בירצוני לייצר מילון שפה (יפנית - עיברית), איכן צריך למקם אותו? אולי כדי בכלל לייצר וויקי חדש לנושא? השמח לכול ההרה / עזרה. 13:28, 29 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי תוכל להיעזר במיזם WiktionaryZ - שכתובתו היא: http://www.wiktionaryz.org/Main_Page . או לכתוב ערכים עבריים כאן ולהוסיף להם תרגום ביפנית, ובהתאם לכתוב ערכים במילון היפני ולהוסיף להם תרגום לעברית. שיר-לי 15:29, 29 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
תודה על תשובתך שיר-לי אך נשאלת השאלה האם וויקימילון הוא באמת המקום? או שאולי כדי לי לכתוב זאת בוויקי ספר? או אולי בכלל בוויקיפדיה? (אגב, אני בטוח שכבר אמרו לך את זה: יש לך ציורים מעוד יפים)
תודה רבה לך.
וויקיספר לא נועד לדברים כאלו לדעתי, למרות ששוה להתעניין ולברר. אולי תוכל לבנות מדריך שלם ללימוד יפנית ואז אני בטוחה שהם יקבלו זאת בברכה (רק רעיון). ברכות על היוזמה ובהצלחה!
שיר-לי 14:58, 1 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
לאחר ההתפתחויות האחרונות (יחסית) אני יכול לומר שהוויקימילון העברי אינו המקום לכך. אני מתאר לעצמי שהוויקימילון היפני מקבל תרומות מעין אלו. בכל אופן אני תומך מאוד בהצעתה של שיר-לי, והיא לתרום ל-WiktionaryZ, מיזם שהותאם במיוחד לתרומות רב לשוניות. גיא 19:27, 29 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

קטגוריות למשקלים[עריכה]

הועבר לשיחת נספח:משקלים.

סדר המשפטים לדוגמה[עריכה]

בעקבות שיחה עם גיא ועל פי הצעתו אעלה כאן את ענין סדר המשפטים לדוגמא. כפי שהסביר לי גיא, כיום הסדר מהחדש אל הישן. שיטה זאת לא נראית לי נכונה. כך זה עכשיו:

בבית הבד מכינים מן הזיתים שמן. (2)
"זַיִת לְאָכְלוֹ מָר וְאִם נִכְתַּשׁ / יַעַש בְּהִכָּתְשׁוֹ פְּרִי מֵאִיר" ("זית לאכלו", ר' שמואל הנגיד) (2)
"וְכַד זָהָב מְלֵאָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ בְּרֹאשׁ הַמְּנוֹרָה" ("כיסא שלמה", חיים נחמן ביאליק) (2)
"ביפה נוף הזה יגדלו זיתים רעננים וגפני עסיס מתולעים באשכלות בכוריהם" ("אהבת ציון", אברהם מאפו) (2)
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ח) (2)
"אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן" (מיכה ו, טו) (2)
"רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות" (משנה, מסכת כתובות, פרק ח', משנה ה') (2)
"בעי רבי חזקיה: ניקב כמוציא זית, וסתמו, וחזר וניקב כמוציא זית, וסתמו, עד שהשלימו למוציא רימון" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ב, עמוד ב') (2)

מתבקש שיבואו קודם מובאות הקדומות יותר, למשל פסוקים מן המקרא, לאחריהם מובאות מחז"ל, ציטוטים מספרות חדשה ולבסוף משפטים של כותב הערך; כך:

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ח) (2)
"אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן" (מיכה ו, טו) (2)
"רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות" (משנה, מסכת כתובות, פרק ח', משנה ה') (2)
"בעי רבי חזקיה: ניקב כמוציא זית, וסתמו, וחזר וניקב כמוציא זית, וסתמו, עד שהשלימו למוציא רימון" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ב, עמוד ב') (2)
"זַיִת לְאָכְלוֹ מָר וְאִם נִכְתַּשׁ / יַעַש בְּהִכָּתְשׁוֹ פְּרִי מֵאִיר" ("זית לאכלו", ר' שמואל הנגיד) (2)
"וְכַד זָהָב מְלֵאָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ בְּרֹאשׁ הַמְּנוֹרָה" ("כיסא שלמה", חיים נחמן ביאליק) (2)
"ביפה נוף הזה יגדלו זיתים רעננים וגפני עסיס מתולעים באשכלות בכוריהם" ("אהבת ציון", אברהם מאפו) (2)
בבית הבד מכינים מן הזיתים שמן. (2)

קודם כל כי זה סדר התפתחות השפה והצגה כזאת חשובה למי שמענין אותו יותר מאשר למה התכוון מישהו בעתון או בספר חדיש. צריך לקחת בחשבון שהעברית "הנכונה" והשפה הגבוהה מסתמכות על המקורות היותר קדומים; השפה הגבוהה צריכה לבוא לפני שפת דיבור. במחילה, לעתים משפטים של כותבי הערך לא בשפה טובה במיוחד (גם במקרה זה, צ"ל בבית הבד מפיקים שמן מן הזיתים, ועוד יותר טוב: בבית הבד עוצרים שמן מן הזיתים).
כך גם מסודרות הדוגמאות במילונים אחרים.
ועוד, בסעיף פרושי הערך מטבע הדברים יבואו קודם המובנים היותר קדומים שהרי לא הגיוני שיהיה מובן מושאל ורק אחריו המובן המקורי. זה הסדר הנהוג במילונים שראיתי, ואפילו אם הפרוש הקדום כבר לא בשימוש, בכל זאת הוא מובא קודם (בציון "ארכאי" או משהו כזה).
אז למה לא להיות עקבי ולנהוג כך גם במשפטים לדוגמא?
מה דעתכם? איך צריך לסדר את המשפטים לדוגמא?

אני חולק עליך בעניין המשפט. אין בו דבר פסול או לא תקני, ואולי אף מוטב להשתמש בו במקרה זה כי הוא מדגיש את הזיתים (נושא הערך). בכל אופן אין זה משנה לענייננו. אני מבקש לקשר לדיון המקורי: שיחת משתמש:גיא#סדר המשפטים לדוגמא. גיא 10:12, 2 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
ההצעה שלך הגיונית מאוד, אבל העניין הוא שוויקימילון הוא לא מילון היסטורי. המטרה המרכזית שלו לדעתי היא לתאר באופן מדויק ככל האפשר את השפה כפי שהיא בהווה על כל משלביה: המדובר, התקני, הספרותי וכו'. זאת כמובן בלי להמעיט מהחשיבות של ייצוג המקורות, רבדי הלשון השונים וההתפתחות ההסטורית. לכן אני מציע שהמשפטים המדגימים יופיעו ראשונים, כי כמו שגיא ציין, הם משרתים את המטרה הבסיסית של הדגמת השימוש במילה. לאחר מכן יופיעו הציטוטים, ואלה יהיו בסדר כרונולוגי, כמו שהצעת. בנוגע להגדרה: מאותה סיבה אני חושב גם שצריך לסדר את ההוראות על פי מידת שימושן, פחות או יותר, כלומר שההוראה הרווחת ביותר תופיע ראשונה. את היחס ההיסטורי והסמנטי בין ההוראות השונות אפשר לציין באטימולוגיה, או לחילופין בהערות קצרות בכתב מוקטן בסעיפים עצמם. Nevuer 22:28, 2 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

משקלים בגזרת הכפולים[עריכה]

הועבר לשיחת נספח:משקלים. ‏nevuer‏ • שיחה 14:14, 22 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

סדר סעיפי ההגדרה[עריכה]

ערב טוב, אני רוצה להעלות את השאלה של סדר הסעיפים בהגדרה. זה מתקשר לנושא של סדר המשפטים לדוגמה שאיתן העלה, וגם לסוגיות כלליות יותר בנוגע למהותו ומטרותיו של ויקימילון, אבל נראה לי שעדיף להתחיל מנקודת מוצא קונקרטית (ואין לי כרגע ראש לדיונים עקרוניים).

הנטייה של חלק מהכותבים היא לנסות לסדר את הסעיפים בצורה הגיונית על פי ההתפתחות במשמעות, פחות או יותר, כלומר: לתת קודם כול את ההוראה היסודית של המילה, זאת שקדמה מבחינה היסטורית, ואחריה את ההוראות שהתפתחו ממנה בדרכים שונות. יש בשיטה הזאת היגיון רב במילון היסטורי כמו אבן-שושן, ובמקרים רבים היא מתאימה גם למילון שימושי (ככה קוראים לזה? אני מתכוון למילון שמתאר את ההווה). הטענה שלי היא שיש מקרים שבהם השיטה הזאת בעייתית במילון כמו שלנו. אני לא חושב שויקימילון (להלן ו"מ ;-)) צריך להתחרות באבן-שושן (ואין לנו סיכוי). כמו שו"מ נראה פחות או יותר היום, וכמו שלדעתי הוא אמור להיראות, הדגש אצלנו הוא על תיאור השפה כפי שהיא ולא תיאור היסטורי. כמובן שאני לא מזניח את הצד ההיסטורי (זה ממש לא משהו שאפשר להאשים אותי בו), בשביל זה יש את האטימולוגיה.

לצורך הדגמת הטיעון אביא ציטוט חלקי ביותר מההגדרה של המילה עִקָּר במילון אבן-שושן. את החטיבה הספרותית (לפי המיון של אבן-שושן) ציינתי בסוגריים באותיות קטנות בסוף כל סעיף (אבן-שושן מסמן את החטיבות השונות בסימנים גרפיים מיוחדים).

עִקָּר[עריכה]

  1. שורש הצמח [...] (מקרא)
  2. [בהשאלה] יסוד, בסיס [...] (בן סירא, המגילות הגנוזות, תלמוד ומדרשים)
  3. עיקרון, כלל יסודי [...] (ספרות ימי הביניים)

נראה לי די ברור שהגדרה כזאת לא מתאימה לנו. עיקר בהוראת שורש קיים בכל תקופות הלשון (מהמקרא ועד ביאליק), אבל כיום ההוראה הזאת נתפסת כמיושנת וצריך לציין אותה ככזאת. באופן כללי, נראה לי שההוראה שתופיע ראשונה תהיה ההוראה שנתפסת כבסיסית ביותר, לאו דווקא זו הרווחת, אבל היא חייבת להתקיים באופן ממשי בלשון המדוברת. בסעיף האטימולוגיה נציין את היחסים ההיסטוריים בין ההוראות השונות (אלה שלא צוינו בסעיפי ההגדרה), אחרי הכול זה התפקיד של הסעיף הזה. אשמח לשמוע מה דעתכם. Nevuer 21:26, 10 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

אני חושב שאפשר לומר שבאופן כללי זה אכן הנוהג. אין ספק שמדי פעם יש חריגות, אך לדעתי אין זה מצביע על הכלל. אבל למרות זאת אני מוצא קושי לנהוג תמיד לפי הכלל, בייחוד כאשר מדובר בהוראות מושאלות. וללא שום קשר להוראות מושאלות: אינני יכול להסביר מדוע בחרתי להציב את ההוראה השנייה במלאך לפני השלישית, גם אם השלישית רווחת והשנייה לא. אני חושב שההוראה השנייה במקרה המסוים הזה ידועה למדי, גם אם אינה מצויה בשימוש בעברית החדשה. קשה יהיה לי לראות הוראה כמעט-עממית (התלבטתי אם לסמן אותה כעממית ובסוף החלטתי שלא) כגון ההוראה השלישית ניצבת לפני הוראה רווחת וידועה מאוד במקרא. יש להבדיל בין מקרים כאלו למקרים כגון עַוֶּרֶת, שלא הרבה נתקלים בהם. לסיכום, אני סבור כי כדאי שיהיו חריגים לכלל, אולם לדעתי המילה עִקָּר, שבה השתמשת כדוגמה, איננה אחת מהם. גיא 21:54, 10 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אין ספק שאי אפשר לקבוע פה כללים נוקשים. העיקרון שנראה בעיני חשוב הוא שלפחות ההוראה הראשונה תהיה קיימת בלשון הדיבור. Nevuer 22:07, 10 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
עם זה אני מסכים בהחלט. מה לדעתך יש לעשות עם המילה מְזוּזָה? קשה לומר שהוראתה הראשונית של המילה קיימת בלשון הדיבור, ומצד שני זהו שמה של כל אחת מן הקורות הניצבות ליד המשקוף עד היום, וההוראה הרווחת הושאלה ממנה. גיא 22:17, 10 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אולי משהו כזה? וכפי שאמרתי, אפשר גם לציין את ההתפתחות באטימולוגיה. Nevuer 22:33, 10 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
ומה עדיף, זה או זה [1]? Nevuer 22:37, 10 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
צריך לקחת בחשבון שהמילון צריך לתת מענה למי שקורא בתנך או בספרות (אם מרצונו ואם מפני שחיב להכין עבודה או שעורי בי"ס), יותר מאשר למי ששומע "לשון הדיבור". ובכלל, מה זה לשון הדיבור? של מי? איתן פ 15:38, 13 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
קודם כול, שפה היא בעיקרה דיבור, זה טריוויאלי. עמדתי היא שיש מספיק מילונים כתובים שנותנים מענה לתחומים שאתה מדבר עליהם. כמו שאמרתי, אני לא חושב שיש לנו סיבה או יכולת להתחרות במילונים מסוג זה, אבל אנחנו כן יכולים לשאוף למילון מקיף ומדויק לעברית המודרנית כפי שהיא משתקפת בכל משלבי הדיבור, בעיתונות ובספרות. אולי זה נראה כאילו הגישה הזאת שואפת למילון סוג ב', אבל אני ממש לא רואה את זה כך. ולגבי שאלתך, אם אנחנו מבינים זה את זה כנראה שיש לנו לשון דיבור משותפת, לא ככה? ואני ממש לא מזלזל במקורות ובהיסטוריה. אני חושב שאפשר לתת ייצוג לדברים האלה בלי לוותר על תיאור השפה בהווה, שהוא צריך להיות לדעתי בעדיפות ראשונה. אם נחזור לעניין הספציפי, זאת הסיבה שדיברתי על סדר הסעיפים, ולא על השמטת סעיפים. Nevuer 17:30, 13 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
הי ראובן
אנחנו מבינים אחד את השני, אבל יש בינינו חילוקי דעות. אני לא יכול להגיד מה חשוב יותר, אבל חשיבותה של השפה הכתובה הולכת וגדלה ואם נשקול את מעבר האינפורמציה, הרבה הרבה יותר אינפורמציה עוברת בכתב. לדעתי חשיבות המילונים דוקא לשפה הכתובה והרי גם המילון עצמו הוא ספר כתוב.
כשכתבתי "לשון דיבור של מי?" התכונתי שיש אנשים שמדברים דוקא על מזוזות שהן עמודי הצד של הדלת. המזוזות האלה, וגם המזלות (נניח שב"עובדי כוכבים ומזלות" שעדיין בשימוש) הם חלק חשוב בשפה גם כיום וגם מחר כי הם לא ימחקו מהספרות שבידינו. הרבה מהשפה המדוברת כן יעלם; כי יש "שפה מדוברת" נמוכה שהמילון שלה הוא רק קוריוז מבדח.
בכל אופן, לענין סדר ההגדרות, אפשר כך או כך, אבל אני עדיין סבור שצריך להיות לפי סדר התפתחות השפה. אם זה הסדר, כך נראה לי, יש מזל א,ויש מזל ב שהתפתח ממנו, וגו' אבל אם מסדרים הפוך, נראה כאילו האחרון מבטל את הקודמים לו (שבאים אחריו בסדר ההגדרות).
איתן פ 19:32, 13 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אני צריך לחשוב קצת על העניין בטרם אענה. בכל אופן, אני לא חושב שחילוקי הדעות בינינו גדולים כמו שהם אולי נראים. Nevuer 19:41, 13 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

שבירה[עריכה]

אני חושב שראובן איננו מדייק (אם הבנתי את דבריו נכונה; אך גם אם לא, הדברים שלהלן רלוונטיים לענייננו). ויקימילון איננו מילון היסטורי במלוא מובן המילה, אבל מצד שני עניינו המרכזי גם אינו תיאור השפה בהווה. אם ויקימילון כלל לא היה מילון היסטורי לא היה בו מקום לערכים כגון דפתר, עוורת, או לפירושים המופיעים רק במקרא. ההיבט ההיסטורי איננו מתבטא רק באטימולוגיה. מנגד ויקימילון נותן מקום גם לערכי סלנג, שלפי ניסיון העבר רובם לא יישארו עוד זמן רב בשפה העברית. האיזון בין העבר להווה עדין למדי. הוא הקובע אילו הגדרות יימצאו בערכים, מה יהיה סדרן של אלו שנכתבו ובהתאם מה יהיה סדר המשפטים המדגימים.
האם על הפירוש הרווח של מזוזה להופיע לפני הפירוש המקראי של המילה, שממנו הוא צמח בדרך של מטונימיה? לא כל הפירושים המקראיים (וכשאני אומר "מקראיים" אני מתכוון "משמשים במקרא בלבד") צריכים להופיע בוויקימילון. אולם יש רבים שמקומם כאן. השאלה האמתית איננה מה יימצא ומה לא; את זה יחליט יוצר הערך. אם מישהו יחלוק עליו הערך ישונה (ואולי יתפתח דיון). זוהי דרכו של ויקימילון. השאלה שדיון זה נסוב עליה היא: האם לעבר (בין אם בפירושים קודמים ובין אם בציטוטים קודמים) יש משקל רב מזה של ההווה?
לדעתי הדרך הנכונה להשיב על השאלה היא באמצעות תשובה לשאלה אחרת: מה יחפש כאן הקורא הממוצע, את העבר או את ההווה? ונראה לי שהתשובה ברורה מאליה. עלינו להודות בעובדה (המצערת אולי) שמספר קוראי התנ"ך והספרות הישנה קטן בהרבה מזה של קוראי העיתונות והספרות החדשה. אלו אינם נתקלים במילים כגון אפדן, אלא במילים מזן אחר. האם זה אומר שללשון המקרא או ללשון חז"ל אין מקום כאן? מובן שלא. הערך גמלת איננו פחוּת מהערך עגבנייה. כל עוד הן נפרדות, העברית החדשה איננה גוברת על רובד לשוני אחר. אך עם ההתנגשות ידה של העברית החדשה על העליונה. ההגדרות בעטיף אינן יכולות להופיע לדעתי בסדרן הנוכחי. הסדר הזה אולי טבעי מבחינה היסטורית ואטימולוגית, אך לא מבחינתו של הקורא הממוצע. הוא איננו מחפש את פירושה הארכאי של המילה, אלא את פירושה המודרני.
בשירה קיים מושג הנקרא הפקעה. פירושו הוא העברת השיר מן הפרט, המשורר, אל הכלל, ציבור הקוראים. אני סבור כי מושג זה יפה גם לכתיבת מילון: בסופו של דבר הערכים שאנו כותבים אינם עומדים כאבן שאין לה הופכין. הם נקראים. ובשלב חשוב זה של קריאה עלינו לענות על ציפיות הקורא. ואם לא נעשה זאת ויקימילון כולו יהפוך אבן שאין לה הופכין.
גיא 20:43, 13 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

גיא, אני חושב שהבהרת את העניין בצורה יפה מאוד. כשהצגתי את עמדתי עשיתי זאת בצורה די פשטנית ובכוונה נתתי דוגמה קיצונית, כדי לפשט את הדיון. אבל כשאני קורא את מה שכתבת אני מוכרח להודות שאני מסכים כמעט במאה אחוז. אני חייב רק לציין שאני לא רואה את העברית החדשה כפחות ראויה מהעברית שבמקורות, ואני לא רואה במתן עדיפות לרובד הזה סוג של התפשרות או ויתור. Nevuer 21:14, 13 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
תודה ראובן :-) גיא 21:23, 13 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

מילון בינלשוני[עריכה]

הועבר לויקימילון:מזנון/ערכים בשפות זרות. ראובן 18:20, 25 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

תשבץ[עריכה]

הועבר לדלפק הייעוץ. גיא 22:06, 12 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

הצעות למקבץ חנוכה[עריכה]

חנוכה; לביבה; חשמונאי; כד; שמן; נס; מנורה; חנוכייה; גזרה; התבוללות; סופגנייה; בית המקדש; סביבון; דמי חנוכה; אור

אתה יודע איזה פתגם חז"לי מצטט דוד שי פעמים רבות, נכון? גיא 11:41, 16 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אני מנחש שנאה דורש נאה מקיים (-: אני לבנתיים טרוד בנסיון לברר האם יש משפט שקשור לחג. אמיתי 11:45, 16 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
היית קרוב: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. אני איבדתי את היכולת (או ליתר דיוק את הזמן) לכתוב מקבצים כאלה לבדי לאחר מקבץ פורים. לכן את המקבצים הבאים שיר-לי ואני כתבנו ביחד. לאחר שהיא עזבה הכול תלוי בקהילה כולה. עם כל הכבוד, אמיתי, אפשר להציע הצעות ולהציג רשימות מלאות קישורים אדומים עד מחר - הערכים אינם נכתבים מעצמם. גיא 11:52, 16 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אמת ויציב. אבל כפי שידוע לך, אולי אוכל לכתוב את ההגדרה, אבל לא אוכל לעזור ברוב החלקים האחרים שמקנים למילון את חוזקו. אמיתי 11:59, 16 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
וכאן אנחנו נכנסים לשאלה הנצחית של מיזמי הוויקי: כמה שיותר קצרמרים, כדי להגדיל את מספר הדפים, או כמה שיותר ערכים מלאים ו"איכותיים"? אני הבעתי את דעתי בנושא פעמים רבות, ואני בטוח שאתה כבר יודע מהי. גיא 12:07, 16 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
האם מצב הערכים עכשיו מאפשר העלאתם כמקבץ חנוכה? אמיתי 21:13, 17 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
יש ארבעה עשר ערכים ברשימה ושמונה מהם קצרמרים. קשה לי להאמין שבחג הזה הם יגיעו למצב שיצדיק את הצגתם בעמוד הראשי. גיא 21:19, 17 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

תבנית ציטוט מהמקורות[עריכה]

האם ישנה אפשרות לכלול את תבנית הציטוט מהמקורות - {{הדגשה|"ציטוט"|(מקור)}} - בין כל שאר התבניות ברשימה שבדף העריכה? זה די מעצבן ללכת כל פעם לעמוד "כתיבת ערך חדש" ולהעתיק את התבנית.
או שמא יש קיצור אחר שאינני מודע לו?
תודה, עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 19:34, 28 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

זו דווקא תבנית מאוד פשוטה לכתיבה. אין צורך להעתיק אותה משום מקום - כותבים {{הדגשה| ואח"כ את הפרטים הנחוצים. זה הרבה יותר מהיר מאשר שימוש בתבניות שברשימה. גיא 20:38, 28 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
ואם כבר מדברים על התבנית: כתוב בבקשה פרטים מלאים. למשל: תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג'. ומלבד זאת אין צורך להדגיש בתוך התבנית, שכן ההדגשה אינה ניכרת. גיא 20:47, 28 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
זה יותר מסובך מתבנית קטגוריה, ובכל זאת בחרתם להכניס את התבנית ההיא לרשימה...
בקשר להערתך - בסדר גמור.
עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 21:12, 28 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אני מתכוון להסיר מהרשימה דברים רבים בימים הקרובים. גיא 21:35, 28 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אני מבקש ממך לשקול שנית את הוספת התבנית, לי אישית יהיה הרבה יותר פשוט אם היא תהיה קיימת. בכל אופן, תודה על ההתיחסות. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 21:53, 28 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אל תבין אותי לא נכון, זה ממש לא עניין גדול. אם זה כל כך מקל עליך אוסיף אותה כשאערוך את השינויים ברשימה (אני מקווה שבקרוב). גיא 12:16, 29 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אז כמו שאמרתי אני אודה לך אם תוסיף =)
אגב, אם אתה משאיר את תבנית ההפניה רצוי שתתקן אותה מ-#REDIRECT [[שם הערך המופנה]] ל-#הפניה [[שם הערך המופנה]] בכדי שתעבוד. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:20, 30 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
היא עובדת גם כך, אבל ראוי יותר שנשתמש בשם העברי. גיא 19:28, 30 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אני לא יודע, נראה לי שלויקימדיה זה לא ממש אכפת ;-) Nevuer 19:31, 30 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
לוויקימדיה בכלל לא אכפת :-P גיא 19:45, 30 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
גם כן אלה, מחריבים את שפתנו היפה. הלא יכולנו למצוא חלופות עבריות נאות לויקימעדיה, ויקימילון ושאר מיני "אנגליזמים" הפושים בלשוננו. למה זה נרעה בשדות זרים? טוב טוב, אני מפסיק ;-) Nevuer 19:53, 30 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
:-) גיא 19:58, 30 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
אה, אז כנראה שאני סתם לא מוכשר P: עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 21:56, 1 בינואר 2007 (IST)[תגובה]