התנשא
מראה
הִתְנַשֵּׁא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התנשא |
| שורש וגזרה | נ־שׂ־א |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- נעשה גבוה יותר.
- ”הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.“ (במדבר כג, פסוק ד)
- ”עלינו על גבעה קטנה המתנשאת לאִטה, ובעלותנו עליה ירדנו במשעול צר המתפתל כנחש בין שושנים עד הגיענו אל עמק נחמד מלא כל עצי עדן.“ (התכריך, מאת אברהם שלום פיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- ”אך מראהו הוא כמראה העשן היוצא מתוך הארובות הבולטות מן הגגים אבל הוא לא התנשא למעלה ולא התפזר כעשן…“ (יצחק מאיר בילדותו, מאת עזריאל נתן פרנק, בפרויקט בן יהודה)
- ”כדי לשים קץ לשיחה הבלתי-נעימה הזאת, התנשאה הגברת שטיינבּרג ממושבה ותזמין אותנו לשתות חמים באולם-האכל הסמוך.“ (יאקוב אלכסאנדרוביץ בראפמאן, מאת שמואל ליב ציטרון, בפרויקט בן יהודה)
- חש עצמו מורם מעם; התמלא גאוה.
- ”...כִּי כָל־הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יהוה, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל־קְהַל יהוה?“ (במדבר טז, פסוק ג)
- ”וַאֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית מִתְנַשֵּׁא, לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ; וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.“ (מלכים א׳ א, פסוק ה)
- ”מִן־הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה, וְלֹא־תִתְנַשֵּׁא עוֹד עַל־הַגּוֹיִם; וְהִמְעַטְתִּים, לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם.“ (יחזקאל כט, פסוק טו)
- ”אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׁא, וְאִם־זַמּוֹתָ; יָד לְפֶה.“ (משלי ל, פסוק לב)
- "אל תקרא לי סנובית כי אני לא מתנשאת / לא לוקחת כל מה שאני מוצאת" (כמו סינדרלה, מאת דוד זיגמן)
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: be arrogant