התאונן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִתְאוֹנֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התאונן
שורש וגזרה א־ו־ן
בניין הִתְפַּעֵל
  1. הִתְלוֹנֵן, הִבִּיעַ אִי-שְׂבִיעוּת רָצוֹן [1].
  2. לשון המקרא נָהַג מִנְהָגֵי אֵבֶל.

גיזרון[עריכה]

  • השורש ניטה בבניין התפעל פעם אחת במקרא.
  • שורש א-ו-ן מופיע כהלחם-שורשים מקראי בצורה: אֶשְׁתּוֹנָֽן (הלחם שורשים של : שנן+און) . ”כִּ֭י יִתְחַמֵּ֣ץ לְבָבִ֑י וְ֝כִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָֽן (תהלים עג, פסוק כא) כותב הפסוקים מכוֶון בדבריו לתקופה הקודרת שאפפה את נפשו, תקופה בה ליבו כמו והיה נתון בחמץ. בנוסף, מוסף הכותב כי מאורעות התקופה פילחו כחץ שנון(שורש:שנן) את כליותיו עד לכדי כאב או התאוננות (שורש: און).
באגדת כרת האוגריתית בה מתוארים הלכי רוחו של כרת בהפגשו עם אביו החולה, מצוי הפועל שנן שמשמעו ככל הנראה בכה,דמע ויתכן אף קונן. ציטוט: "...על אבה יערב יבכי וישנן, יתן גה בכי בחיכ אַבנ נושמח' בלמתכ נגלנ..." (אגדת כרת)- "...אל אביו יכנס יבכה וישנן יתן קולו בבכי בחייך אבינו נשמח באלמותך (אלמוות) נגילה נא..." (אגדת כרת,פירוש) - גם מפרשי האוגריתית התחבטו רבות בפירוש תיבת "ישנן", רוב החוקרים גזרו מן "שן" (ש-נ-ן) וחלקם האחר ראה בתיבת "ישנן" צורת שפעל של שורש א-נ-ן." [2].

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות (1):

* התרעם

למשמעות (2):

ראו גם[עריכה]

למשמעות (1):

למשמעות (2):

הערות שוליים[עריכה]

  1. ראו גם במובאות: ”וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׁמַע יְהוָה, וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה“ (במדבר יא, פסוק א), עֶבֶד מַשְׂכּיל הוּרָם, וְעֶבֶד סָכָל לֹא יִתְאוֹנֵן (בן סירא,י'-כה)
  2. יצחק אבישור ,וכליותי אשתונן" (תהלים ע"ג, כא), למשמעות הפועל שנ"ן בעברית ובאוגריתית. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. מד ד‎ (תמוז ה'תש"ם) עמ':265