”ר' יוסה בן יהודה או' ר' יהושע הרצה לפני רבן יוחנן בן זכיי ר' עקיבא הרצה לפני ר' יהושע חנניה בן כינאי הרצה לפני ר' עקיבא“ (תוספתא, מסכת חגיגה – פרק ב, הלכה ב)
עברית חדשהנאם בפני רבים הציע נושא והבהירו עפ"ר כמומחה לנושא.
הזמינו אותו להרצות בכנס והוא נענה ברצון אם כי דרש שיהיו לא פחות מ300 נוכחים
משורש ר־צ־ה (הפעיל רצון) להציע בצורה נאה וברורה, כדי לעורר רצון לקבל. הפועל בדברים תמיד[1] לפני מי שגדול מהדובר ובעל סמכות אם לקבל אם לאו וכן במטבע בפני המקבל[2]. גם הנגזרת הורצה משמשת רבות בחז"ל כפועל יוצא לפועל לְרַצּוֹת[3]. ובמובן זה (ריצוי) נמצא פעם אחת הפועל לְהַרְצוֹת ”מעשה באחד שהרצה את בנו ללמוד תורה הדירו מלעשות מלאכה“ (תוספתא, מסכת בכורות – פרק ו, הלכה יא) גם בארמית תרגום שני הפעלים (הִרְצָה ורִצָּה) -אַרְצִי לְאַרְצוּיֵי.