הטיס

הֵטִיס[עריכה]

לשון חז"ל הביא משהו לידי טיסה, לידי מעוף מעל הקרקע.
- ”מֵהֵיכָן הֱטִיסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִבֵּין גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה שְׁמָטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱטִיסָן עַל הַיָּם.“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן ט)
- המתחרים הטיסו עפיפונים וטיסנים.
הפעיל כלי טיס ושלט בו.
- אל תדאג, טיס מקצועי מטיס את המטוס.
העביר מטען או נוסעים בדרך האויר.
- חברת אל על מטיסה מטען ונוסעים.

השורש ט-ו-ס הוא שורש מגזרת נע"ו/י.