הדור

הָדוּר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הדור
הגייה^*	hadur
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ה־ד־ר א, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ הֲדוּרָה; ר׳ הֲדוּרִים, נ"ר הֲדוּרוֹת

מקושט, בעל תוספות לצורך נוי.
- ”מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם, חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה; זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ...?“ (ישעיהו סג, פסוק א)
- הנער היה לבוש בבגדים הדורים.
- ראש העירייה בנה לעצמו בית הדור.

לשון המקרא(משמעות משוערת) שטח הררי או מפותל.
- ”אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר...“ (ישעיהו מה, פסוק ב).
- הדרך הייתה מלאת מהמורות והדורים^{[דרושה הבהרה]}.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. ישנן סברות שונות בהתאם לפרוש המילה:
- מן הָדָר (במשמעות פאר וחוזק) – מקום גבוה
- מן השורש הארמי הד"ר המציין חזרה – מקום (תווי או דרך) מפותל ועקלקל
- בספר ישעיהו שנמצא בין מגילות קומראן נוסח הפסוק שונה, שם כתוב: "אני לפניכה אלך והררים יאושר" (הררים במקום 'הדורים' וכן שיבוש בפועל העוקב). מכך חוקרים מסויימים מפרשים כי מקור המילה 'הדורים' היא בשגיאת דפוס (הדל״ת והרי״ש המקראיות היו דומות ושיבושים גרפיים שהחליפו ביניהן הם יחסית נפוצים)^[1], לדעת החוקרים רבים אחרים דווקא ההופעה במגילת קומרן היא תיקון של סופר המגילה שלא הכיר את המילה המקראית ולכן "תיקן" אותה.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הידור
הגייה^*	hidur
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ה־ד־ר א, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ הִדּוּרִים; הִדּוּר־, ר׳ הִדּוּרֵי־

קשוט, ייפוי של דבר מה.
- זמן רב עסקו הפועלים בהידור הבית החדש.
- הנער היה לבוש בהידור לקראת הטקס.
נתינת כבוד לאחר.
- "היה נוגע בה ברגש מיוחד של הידור ושל כבוד, כדבר שבקדושה" (האומללה, יחיאל יוסף לבונטין)

המרת קוד הכתוב בשפת תוכנה כלשהי לשפת מכונה.
- על מנת להפוך קוד הכתוב בשפת C לקובץ הרצה בינארי, יש לבצע הידור באמצעות תוכנה מתאימה, הנקראת מהדר (קומפיילר).