דעך

דָּעַךְ

לשון המקרא רק בהקשר לאש אור ונושאיהם: היה קרוב לכיבוי. נחלש עד שכמעט חדל.
- ”אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ“ (משלי יג, פסוק ט)
- ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ“ (איוב יח, פסוק ה)
בהשאלה: במובנים שונים.
- ” חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ“ (ישעיהו מג, פסוק יז)
- היה קשה להיות עם סבא בבית החולים ולראות אותו פשוט דועך לנגד עיני.
- המחלוקת בין החסידים למתנגדיהם דעכה עם השנים.
- בחלוף הזמן, כעסו של הציבור שכך, גם ההתלהבות הראשונית פגה, וההפגנות החלו דועכות.

לפי רש"י ועוד: משמעות הפועל היא קפיצה וניתוק מן המקום, שדרכה של האש להיות קופצת ומסכסת כשקרובה להיכבות. כך עולה מהבנת המילה נדעך המופיעה פעם אחת במקרא ”נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם“ (איוב ו, פסוק יז)
גם צורת הסביל דֹּעַךְ נמצאת פעם אחת במקרא, באותו הקשר ומובן ”סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים “ (תהלים קיח, פסוק יב)