דלמא
מראה
(הופנה מהדף דלמה)
דְּלָמָא (גם: דְּלָמָה)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דלמא |
| הגייה* | dlama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | |
- לשון חז"ל סיפור, מעשה.
- ”דלמא: תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא אחין...“ (ירושלמי, מסכת יבמית – פרק ד, הלכה יא)
- ”דלמה: ר' הושעיה רובה ור' יהודה נשייא הוו יתיבין...“ (ירושלמי, מסכת יבמות – פרק ח, הלכה ב)
- ”דלמא: ר' אבהו ור' יוסי בן חנינא ור' שמעון בן לקיש עברו על כרם דורון...“ (ירושלמי, מסכת פאה – פרק ז, הלכה ד)
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: δρᾶμᾰ - פעולה מעשה, הצגה (השוו דרמה).
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]דִּלְמָא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דלמא |
| הגייה* | dilma |
| חלק דיבר | מילת חיבור |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאלה מלועזית |
| נטיות | |
- לשון חז"ל [ארמית] שמא.
- ”דאי בעי למיהדר לא מצי הדרי בהו ואנן לא הדרי, או דלמא לא מקיימא מלתא אלא בסהדי.“ (בבלי, מסכת קידושין – דף סה, עמוד ב)
- ”שמעת מינה מתירין מבגד לבגד! דלמא דאי עבד איתמר.“ (בבלי, מסכת מנחות – דף מא, עמוד ב)