דלח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דָּלַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דלח
שורש וגזרה ד־ל־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא לכלך, זיהם. ביחוד: דרך ברגליו בתוך מאגר מים צלולים והעכיר אותם בעפר.
    • ”וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם“ (יחזקאל לב, פסוק ב)
    • ”וְהַאֲבַדְתִּי אֶת כָּל בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל אָדָם עוֹד וּפַרְסוֹת בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם (יחזקאל לב, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית. מופיעה שלוש פעמים במקרא.
  • מצרית קדומה (טאח tꜣḥ) פועל-להטריד,להפריע. כשם עצם-בהוראת ביצה רפש . מושאל ללשון קופטית (טוח töḫ) מעורבל,מעונן [1].
  • אכדית - דלחו dalḫu מופרע, מוטרד. אוגריתית כשם תואר - דלחת dlḥt מעונן מעורבל.

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: muddy‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. Some Egypto-Semitic Roots / W. A. Ward. /Orientalia /NOVA SERIES, Vol. 31, No. 4 (1962), pp. 397-412 (16 pages)