דוכיפת
מראה
דּוּכִיפַת
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דוכיפת |
הגייה* | dukhifat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ דּוּכִיפַתִּים או דּוּכִיפוֹת |
גזרון
[עריכה]- כנראה, מבבלית בהגיית סִיפַּד sipad.
- יש סברה שהשם ניתן לה על שם דו-הכיפה שבראשה כציצית הכפולה שלה בצללית. בשפה הכורדית נקראת הדוכיפת "דו-ניקל" שפירושו מקור כפול על שם אותה צללית. אחד השמות הקדומים של הדוכיפת הוא תרנגולא ברא כלומר תרנגול בר (ראו לקמן-"פרשנים מפרשים"). דיכ-פת פרושו תרנגול בר באחת מהשפות ההודיות.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- ”דּוּכִיפַת – שֶׁהוֹדוֹ כָפוּת.“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א) פירוש רש"י: כרבולתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש, וכפותה שם, והוא עוף גדול כתרנגול.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]
|
מידע תרגומי נוסף
[עריכה]- בפסוק הנ"ל, אונקלוס תרגם לארמית: "נגר טורא". במסכת גטין (דף ס"ח עמוד ב) מציין התלמוד כי "נגר טורא" הוא תרגום אונקלוס של "תרנגול־הבר"; מעין זה, בפירושו של רש"י לתלמוד – מתורגמת המילה דוכיפת לצרפתית עתיקה[1]: "והוא עוף גדול כתרנגול וקורין [וקוראים] לו: פאו"ן שלביי"א", שתרגומו המילולי: "טווס־הבר". רש"י בפירושו על התורה מפרש את המילה דוכיפת: "תרנגול הבר [...] ובלע"ז הרופ"א"; מסתבר שבדפוסים חל שיבוש, וצריך להיות: "הפופ"א", מונח בצרפתית עתיקה המורה על העוף המוכר בימינו בתור דוכיפת.
- בתרגום השבעים מתורגמת המילה המקראית דוכיפת ליוונית: εποπα. הרב סעדיה גאון מתרגמה לערבית יהודאית "הֻדְהֻד", וכך גם במסורות התרגום של יהודי־המזרח. בתרגום התורה של יהודי האי ג'רבה דוכיפת מתורגמת לשפה הברברית: "שִיבּוּבּוּכּ".
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: דוכיפת |
טקסונומיה בוויקימינים: Upupa |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוכיפת |