גדוף

גִּדּוּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גידוף
הגייה*	giduf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ד־ף
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ גִּדּוּפִים, גִּדּוּפֵי־

1. אמירת דברי עלבון, חרפה או קללה כלפי מישהו או כלפי דבר קדוש.

   • ”אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ; וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ.“ (ישעיהו נא, פסוק ז)
   • בעקבות הגידוף שהטיח במאמן, הושעה השחקן משני משחקים.

גיזרון

• שם פעולה מן הפועל גידף.

צירופים

• גידוף השם

מילים נרדפות

• קללה
• נאצה
• עלבון

תרגום

• אנגלית: swear‏, curseword‏, expletive

ראו גם

 הקטגוריה "גידופים" בוויקימילון