מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | גידול ממאיר |
הגייה* | gidul mam'ir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ד־ל; מ־א־ר |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | ר׳ גִּדּוּלִים מַמְאִירִים |
- גידול של תאים המצויים בתוך רקמה בצורה בלתי מבוקרת.
- לשון ימי הביניים לא יאוחר מהמאה ה-9 ,אסף הרופא מכנה גידולים כ-"שחין ממאיר"(ממאיר=מקולל), ו"גידול סרטני ממאיר" כ-"שחין רע ונמאר" [1].
השורש גדל |
השורש ג־ד־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
ג־ד־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
גָּדַל |
גָּדֵל |
יִגְדַּל |
גְּדַל |
לִגְדֹּל |
נִפְעַל |
נִגְדַּל |
נִגְדָּל |
יִגָּדֵל |
הִגָּדֵל |
לְהִגָּדֵל |
הִפְעִיל |
הִגְדִּיל |
מַגְדִּיל |
יַגְדִּיל |
הַגְדֵּל |
לְהַגְדִּיל |
הֻפְעַל |
הֻגְדַּל |
מֻגְדָּל |
יֻגְדַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
גִּדֵּל |
מְגַדֵּל |
יְגַדֵּל |
גַּדֵּל |
לְגַדֵּל |
פֻּעַל |
גֻּדַּל |
מְגֻדָּל |
יְגֻּדַּל |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְגַּדֵּל |
מִתְגַּדֵּל |
יִתְגַּדֵּל |
הִתְגַּדֵּל |
לְהִתְגַּדֵּל |
|
|
- ↑ לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה,אלול תשי"א