מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בַּלְדָּר[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
בלדר
|
הגייה* |
baldar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
שאילה
|
נטיות |
ר׳ בַּלְדָּרִים; נ׳ בַּלְדָּרִית, נ"ר בַּלְדָּרִיּוֹת; בַּלְדַּר־, ר׳ בַּלְדְּרֵי־
|
- לשון חז"ל שליח מהיר המעביר הודעות, מסמכים או חבילות.
- מיוונית: beredarios) βερεδάριος) – רץ, שליח; נגזרת beredos) βέρεδος), במקור מלטינית: veredus – סוס שליחים
מילים נרדפות[עריכה]
- נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט.
- M. Yastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli etc., 1903.