"ביברין של חיות ושל עופות ושל דגים אין צדין מהם ביום טוב" (שבת קו ב)
"[...] ואם היו הדגים בביברים של בעלים וכן חיה ועוף שבביברים אע"פ שהוא ביבר גדול והוא מחוסר צידה הרי זה של בעל הביברים והצד משם הרי זה גזלן." (רמב"ם הלכות זכייה ומתנה א)
המונח מופיע כבר בתלמוד: ”אמר רב הונא בריה דרב יהושע ביברי דנרש אינן מן הישוב.“ (בבלי, מסכת חולין – דף קכז, עמוד א), לדעת רש"י הכוונה לביברונ"ש (bevrons), כלומר בונה. אבל הדעה המקובלת היא שהכוונה לחיה אחרת, כנראה חולדה.[1]