ביבר

בֵּיבָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ביבר
הגייה^*	bevar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ בֵּיבָרִים; בֵּיבַר־, ר׳ בֵּיבְרֵי־

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון חז"ל מתחם או שמורה, בהם מגדלים דגים, עופות וחיות ציד.
- "ביברין של חיות ושל עופות ושל דגים אין צדין מהם ביום טוב" (שבת קו ב)
- "[...] ואם היו הדגים בביברים של בעלים וכן חיה ועוף שבביברים אע"פ שהוא ביבר גדול והוא מחוסר צידה הרי זה של בעל הביברים והצד משם הרי זה גזלן." (רמב"ם הלכות זכייה ומתנה א)

מלטינית: vivarium, שמורת חיות ציד. מן vivus, בעל חיים.^[1] או מלטינית דרך יוונית מאוחרת: βιβάριον.

עברית חדשה בּוֹנֶה; בעל חיים מכרסם גדול ממשפחת הבוניים, ששמו המדעי Castor.
- ”הפרוות שבהן התעטפו היו מן הסוגים היקרים ביותר - “פּיזעם”, “שורקעס”, סנאי או בִּיבָר.“ (זכרונות קוטיק, מאת יחזקאל קוטיק, בפרויקט בן יהודה)

מלטינית: beber דרך שפות אירופה.
מכרסם בשם "ביבר" מופיע גם בתלמוד: "אמר רב הונא בריה דרב יהושע ביברי דנרש אינן מן הישוב [...]." (חולין קכז א), אך אין הכוונה לבונה המוכר לנו.

ערך בוויקיפדיה: בונה (בעל חיים)