בור ספינה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בּוֹר סְפִינָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בור ספינה |
הגייה* | bor sfina |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צרף |
נטיות | ר׳ בּוֹרוֹת סְפִינָה |
- לשון חז"ל (ימאות) כלי קיבול למי שתייה בספינת סוחר.
- "השדה, והתבה, והמגדל, כורת הקש, וכורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, שיש להם שולים [...]." (משנה כלים טו א)
גיזרון[עריכה]
- בּוֹר במשמעות כלי קיבול. בעת העתיקה החזיקו ספינות את מי השתייה במין מכל עשוי עץ (לא חבית), שקירותיו טויחו בחומר אטים למים, או בכד גדול רחב־שוליים.[1]
מובאות נוספות[עריכה]
- "המוכר את הספינה מכר את האסכלה ובור המים שבתוכו אבל לא מכר היצועין והעובין והאיסקופה והביצית. סומכוס אומר מכר דוגית." (ירושלמי, בבא בתרא, ה, דף טו)
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על שבת לה א: ובור ספינה אלכסנדרית – ספינה גדולה שפורשים בה לים הגדול, ומי הים מלוחין, ועושין כלי גדול כמין בור, ונותנין לתוכו מים.
- ר' ברטנורא על כלים טו: ובור ספינה אלכסנדרית – ... ומפני שמי הים מלוחים ואין ראויין לשתיה, עושים בספינות גדולות כעין בור של עץ וממלאים אותו מים מתוקין הראויין לשתיה.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: water receptacle
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ Lionel Casson, Ships and Seamanship in the Ancient World, 1971. p. 177