בור ספינה

בּוֹר סְפִינָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בור ספינה
הגייה*	bor sfina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צרף
נטיות	ר׳ בּוֹרוֹת סְפִינָה

1. לשון חז"ל (ימאות) כלי קיבול למי שתייה בספינת סוחר.

   • "השדה, והתבה, והמגדל, כורת הקש, וכורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, שיש להם שולים [...]." (משנה כלים טו א)

גיזרון

• בּוֹר במשמעות כלי קיבול. בעת העתיקה החזיקו ספינות את מי השתייה במין מכל עשוי עץ (לא חבית), שקירותיו טויחו בחומר אטים למים, או בכד גדול רחב־שוליים.

מובאות נוספות

• "המוכר את הספינה מכר את האסכלה ובור המים שבתוכו אבל לא מכר היצועין והעובין והאיסקופה והביצית. סומכוס אומר מכר דוגית." (ירושלמי, בבא בתרא, ה, דף טו)

פרשנים מפרשים

• רש"י על שבת לה א: ובור ספינה אלכסנדרית – ספינה גדולה שפורשים בה לים הגדול, ומי הים מלוחין, ועושין כלי גדול כמין בור, ונותנין לתוכו מים.
• ר' ברטנורא על כלים טו: ובור ספינה אלכסנדרית – ... ומפני שמי הים מלוחים ואין ראויין לשתיה, עושים בספינות גדולות כעין בור של עץ וממלאים אותו מים מתוקין הראויין לשתיה.

תרגום

• אנגלית: water receptacle‏‏‏‏

ראו גם

• מכל
• בור מים
• בית המים
• ספינה אלכסנדרית