ארנק

אַרְנָק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארנק
הגייה^*	arnak
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל אֶקְטָל
נטיות	ר׳ אַרְנָקִים; אַרְנַק־, ר׳ אַרְנְקֵי־

נרתיק שמחזיקים בו בעיקר כסף ותעודות.
- ”ההוא גברא דהוה מפקיד גביה ארנקא דפדיון שבויים סליקו גנבי עילויה שקלה יהבה ניהלייה.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף קיז, עמוד ב)
  (תרגום: איש זה היה מופקד על ארנק פדיון שבויים, באו עליו גנבים, לקחוֹ ונתן להם.)
- ”אפילו אמר לו אביו השלך את הארנקי הזו לים, ששומע לו.“ (ירושלמי, מסכת קידושין – דף א, עמוד )
- ”בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִם נוֹטֵל אָדָם אַרְנָקִי שֶׁל מָעוֹת וְנוֹתֵן הַפֶּה לְמַטָּה, אֵין הַמָּעוֹת מִתְפַּזְּרוֹת“ (ויקרא רבה, פרשה יד, סימן ג)

מן לשון חז"ל, שקיק של סוחרים התלוי מן הצוואר, ובהרחבה שקיק של מטבעות.^[1] אולי מיוונית: arnakis) ἁρνᾰκὶς) – עור כבש.^[2]
בפסיקתא לעשרת הדיברות (קכב א) - אורנק . (סורית, אורנקא).

ערך בוויקיפדיה: ארנק