מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ארנק |
| הגייה* | arnak |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל אֶקְטָל |
| נטיות | ר׳ אַרְנָקִים; אַרְנַק־, ר׳ אַרְנְקֵי־ |
ארנק
- נרתיק שמחזיקים בו בעיקר כסף ותעודות.
- ”ההוא גברא דהוה מפקיד גביה ארנקא דפדיון שבויים סליקו גנבי עילויה שקלה יהבה ניהלייה.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף קיז, עמוד ב)
(תרגום: איש זה היה מופקד על ארנק פדיון שבויים, באו עליו גנבים, לקחוֹ ונתן להם.)
- ”אפילו אמר לו אביו השלך את הארנקי הזו לים, ששומע לו.“ (ירושלמי, מסכת קידושין – דף א, עמוד )
- ”בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִם נוֹטֵל אָדָם אַרְנָקִי שֶׁל מָעוֹת וְנוֹתֵן הַפֶּה לְמַטָּה, אֵין הַמָּעוֹת מִתְפַּזְּרוֹת“ (ויקרא רבה, פרשה יד, סימן ג)
- מן לשון חז"ל, שקיק של סוחרים התלוי מן הצוואר, ובהרחבה שקיק של מטבעות.[1] אולי מיוונית: arnakis) ἁρνᾰκὶς) – עור כבש.[2]
- בפסיקתא לעשרת הדיברות (קכב א) - אורנק . (סורית, אורנקא).
 ערך בוויקיפדיה: ארנק |
- ↑ Jastrow, M., Dictionary of Targumim, Talmud and Midrashic Literature, 1926.
- ↑ מילון אבן שושן, 2003.
ערך בוויקיפדיה: ארנק