אמיץ לב

אַמִּיץ לֵב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אמיץ לב
הגייה*	amits lev
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־מ־ץ; ל־ב־ב
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ אַמִּיצַת־לֵב; ר׳ אַמִּיצֵי־לֵב

1. בעל כוחות נפשיים לעמוד מול פני הסכנה.

   • ”וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה.“ (עמוס ב, פסוק טז)
   • ”אדם זה אמיץ לב הוא מטבעו, שאין שום פחד לנגד עיניו לא מפני הסעיפים האמורים ולא מפני העונשים השונים ולא מפני הישיבות הקבועות של חודש או של שלשה חדשים.“ (צנזורה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מקור הביטוי במקרא.

ניגודים

• מוג לב
• פחדן
• רך לבב

ראו גם

• אומץ
• אמיץ
• לב