אבר מן החי

אֵבֶר מִן הַחַי[עריכה]

חלק מגופו של בעל חיים שנלקח ממנו בעודו בחיים, לשם מאכל, בטרם עבר שחיטה.
- ”וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו שָׁוִים לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, וְטָעוּן שְׁחִיטָה כָּזֶה וְכָזֶה, וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם נְבֵלָה וּמִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי כָּזֶה וְכָזֶה.“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ב, משנה יא)
- ”וְהָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ, (דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר).“ (משנה, מסכת טהרות – פרק א, משנה א)
- ”תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח – דינין, וברכת השם, ע"ז, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נו, עמוד א)

ערך בוויקיפדיה: אבר מן החי