מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אבדן |
| הגייה* | ovdan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ב־ד |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָן |
| נטיות | ר׳ אָבְדָנִים; אָבְדַן־, ר׳ אָבְדְנֵי־; כ׳ (1) אָבְדָנִי, אָבְדָנֵ(י)נוּ, (2) אָבְדָנְךָ, אָבְדָנֵךְ, אָבְדַנְכֶם, אָבְדַנְכֶן, (3) אָבְדָנוֹ, אָבְדָנָהּ, אָבְדָנָם, אָבְדָנָן |
- לשון המקרא חֻרְבָּן, הֶרֶס, כְּלָיָה
- ”כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.“ (אסתר ח, פסוק ו)[1]
- קִלְקוּל, הֶפְסֵד
- אִבּוּד, חֹסֶר, הֵעָלְמוּת, הָיָה וְאֵינוֹ
- אָבְדַן הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁלִּי הָיָה מַפְחִיד.
- (חשבונאות) הרס פתאומי ובלתי צפוי של נכס שלגביו לא ניתן לקבל פיצוי, או עלות שאינה ניתנה להחזרה.
- (ביטוח) נזק שנגרם למבוטח, המהווה בסיס לתביעתו לשיפוי על פי תנאי המדיניות
| השורש אבד |
|---|
|
השורש א־ב־ד הוא שורש מגזרת נפ"א.
| א־ב־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָבַד |
אוֹבֵד או אָבֵד, בינוני פעול: אָבוּד |
יֹאבַד |
אֱבֹד |
לֶאֱבֹד |
| נִפְעַל |
נֶאֱבַד |
נֶאֱבָד |
יֵאָבֵד |
הֵאָבֵד |
לְהֵאָבֵד |
| הִפְעִיל |
הֶאֱבִיד |
מַאֲבִיד |
יַאֲבִיד |
הַאֲבֵד |
להַאֲבִיד |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִבֵּד |
מְאַבֵּד |
יְאַבֵּד |
אַבֵּד |
לאַבֵּד |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַבֵּד |
מִתְאַבֵּד |
יִתְאַבֵּד |
הִתְאַבֵּד |
לְהִתְאַבֵּד |
- השורש א־ב־ד משותף לחלק מן השפות השמיות (ארמית, סורית ועוד).
|
|
ערך בוויקיפדיה: אובדן