מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צינה
הגייה *
tsina
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
צ־נ־ן
דרך תצורה
משקל קִטְלָה
נטיות
ר': צִנּוֹת או צִנִּים, נ"י: צִנַּת־
קוֹר, קָרָה, הֵעָדֵר חֹם.
"נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה – וַיִּפֹּל קַו-אוֹר/ וַיַּכֶּנָּה/ צִנָּה הִכְּתָה לְבָבִי: עוֹד אַחַת מְעַט –/ וְדִמְעָתִי אֵינֶנָּה" "נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה" , חיים נחמן ביאליק
"דִּמְעַת עֵינִי בָּקְעָה וְנָטָפָה/ וַתִּמֹּג כֻּלָּהּ בַּכְּפוֹר./ כָּל שֶׁנַּפְשִׁי בְּלַהַט תֹּאבֶה/ נֶאֱפַד צִנָּה וָקֹר" "דִּמְעַת עֵינִי", תרגם מגרמנית: יהודה שרת
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש צנן
השורש צ־נ־ן ניטה בבניינים הכבדים על-דרך גזרת השלמים וכן בזמן ההווה של בניין קל, בבניין נפעל ניטה שורש זה על-דרך גזרת חפ"נ בזמני העבר וההווה, יתר ההטיות נעשות על-דרך גזרת ע"ע .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
צ־נ־ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
צַן
צוֹנֵן
יָצֹן
צֹן
לָצֹן
נִפְעַל
נִצַּן
נִצָּן
יִצַּן
הִצֵּן
לְהִצֵּן
הִפְעִיל
הֵצֵן
מֵצֵן
יָצֵן
הָצֵן
לְהָצֵן
הֻפְעַל
הוּצַן
מוּצָן
יוּצַן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
צִנֵּן
מְצַנֵּן
יְצַנֵּן
צַנֵּן
לְצַנֵּן
פֻּעַל
צֻנַּן
מְצֻנָּן
יְצֻנַּן
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִצְטַנֵּן
מִצְטַנֵּן
יִצְטַנֵּן
הִצְטַנֵּן
לְהִצְטַנֵּן
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צינה
הגייה *
tsina
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
צ־נ־ן
דרך תצורה
משקל קִטְלָה
נטיות
ר': צִנּוֹת, נ"י: צִנַּת־, נ"ר: צִנּוֹת־
סִירָה קְטַנָּה שקלועה כטנא .
”נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ, כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת , וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.“ (עמוס ד , פסוק ב )
”אז ישב רב החובל ואחוזת מלחיו בצנה וישימו אל האניה האמעריקאנית פניהם לדעת מה נעשה בה.“ ("היום " , 26 בפברואר 1886, באתר עיתונות יהודית היסטורית )
ארמית: 'צניא' (ṣnˀ ). תרגום יונתן הארמי מתרגם את הצירוף מספר עמוס ד',ב': "סירות דוגה" בצירוף: "דגוגית של ציידין", וכנראה הכוונה לסל קלוע בו החזיקו את שלל הדגים שניצודו. לעיני רש"י עמד נוסח תרגום יונתן בו נכתב "בדוגית של ציידין" והוא פירש דוגית/סירה ככלי שיט קטן. פירושו נתקבל, ובשל ההקבלה בפסוק בין "צינות" ל"סירות" יש המפרשים "צינה" כסירה, אף שהדבר אינו ודאי כלל ועיקר.[1] .תיבת צַ נָּא מהווה גרסה יהודית-ארמית לתיבה העברית למהדרין:טֶ נֵא שהוראתו: סַל קָלוּעַ [2] (צַ נָּא←טֶ נֵא).
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
מצודות ציון על עמוס ד ב: "בצנות" - צנה הוא המגן כמו צנה וסוחרה (תהלים צא) ור"ל אניות בדמות צנות.
רש"י על עמוס ד ב: "ונשא אתכם בצנות" - ויטלון יתכון עממיא על תריסהון. (תרגום: ויטלו אתכם גויים על מגיניהם).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צינה
הגייה *
tsina
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
צ־נ־ן
דרך תצורה
משקל קִטְלָה
נטיות
ר׳ צִנּוֹת; צִנַּת־, צִנּוֹת־
לשון המקרא מגן גדול נועד לכסוי כלל הגוף העשוי להתגוננות במלחמה.
”וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל וּבִקְהַל עַמִּים צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב...“ (יחזקאל כג , פסוק כד )
”וחץ [וְעֵץ] חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.“ (שמואל א׳ יז , פסוק ז )
”בְּנֵי יְהוּדָה, נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח--שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, חֲלוּצֵי צָבָא“ (דברי הימים א׳ יב , פסוק כה )
לשון המקרא חומה, קיר-מגן, מחסה.
”בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה “ (יחזקאל כו , פסוק ח )
"וְכַצִּנָּה רְצוֹנְךָ תַּעְטְרֵנִי/ הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְּבִירְךָ/ וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי" מתוך: "רְשִׁיּוֹת", בית ל' [דרושה הבהרה] , רבי יהודה הלוי
עברית חדשה מָחְלק, המִסגרת החלוּלה של האֶקדח האוטומָטי. נועדה להגנת גוף קנה האקדח ולתפעולו התקין.
באקדחים חצי אוטומטיים, צנה היא החלק שנע לאחור ולפנים על גבי הגוף. לרוב מכיל את הקנה, אחראי להזנת כדורים מהמחסנית ופליטת התרמיל לאחר הירי.
מקביל לערבית בהגיית צאנה (صَانَ) בהוראת: לשמור, להגן, לכבד.
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צינה
הגייה *
tsina
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
צ־נ־ן
דרך תצורה
משקל קִטְלָה
נטיות
ר׳ צִנּוֹת או צִנִּים; נ"י צִנַּת־
לשון המקרא קוץ, צמח בעל קוצים.
”צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.“ (משלי כב , פסוק ה )
לשון חז"ל צמח הגדל בקרקע קשה וחסרת לחות ועליו קצרים וקשים
אולי צורת היחיד של צֵן (משלי כב ה), הקיים רק בריבוי.
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
רש"י על משלי כב ה: "צנים פחים" - כמו (במדבר לג) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ"ג) ל' גדודים ולסטים צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכנים לו.
מצודת דוד על משלי כב ה: "צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, ר"ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו.\
מצודת ציון על משלי כב ה: "צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".
צֹנֶה (גם: צֹאנֶה) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צונה, צאנה
הגייה *
tsone
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
צאנה כבשים
לשון המקרא צֹאן.
”צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי“ (תהילים ח , פסוק ח )
”בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם ; וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ“ (במדבר לב , פסוק כד )
מילים נרדפות [ עריכה ]