תקוה

תִּקְוָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תקווה
הגייה*	tikva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ו־ה א
דרך תצורה
נטיות	ר' תִּקְווֹת; תִּקְוַת־, ר' תִּקְווֹת־

1. צפיה לעתיד טוב, אמונה שדבר חיובי יקרה בעתיד.

   • חרף ההאשמות הקשות נגדה, לאורך כל המשפט הייתה לה תקווה שתזוכה.
   • "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, טז)
   • וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַרִשְעָה כְּרֶגַע יֹאבֵד" (ברכת המינים, נוסח אשכנז)

מובאות נוספות

• הוא שרד בנכר כל השנים רק בזכות התקווה לשוב לביתו.
• "כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי ה' מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי" (תהלים עא, ה)
• "וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ" (איוב יא, כ)
• "רבי לוויטס איש יבנה אומר, מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה" (משנה, פרק ד', משנה ד')

מילים נרדפות

• יהב
• ייחול
• תוחלת

ניגודים

• ייאוש

תרגום

• אנגלית: hope‏‏‏‏
• ערבית: أمل‏‏‏‏ (הגייה: אַמַל)
• יוונית: ελπίδα‏‏‏‏

ראו גם

• התקווה
• משאלה
• ציפייה

תִּקְוָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תקווה
הגייה*	tikva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ו־ה ג, גזור שם
דרך תצורה
נטיות	ר' תִּקְוֹות; תִּקְוַת־, ר' תִּקְוֹות־

1. פתיל, סיבים השזורים זה בזה לכדי גוף אחד.

גיזרון

• המלה מופיעה בתנך פעמיים, שתיהן בסיפור כיבוש יריחו ורחב הזונה:

• "הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ; אֶת־תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ" (יהושע ב', י"ח)
• "וַתֹּאמֶר: כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן־הוּא, וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ; וַתִּקְשֹׁר אֶת־תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן" (יהושע ב', כ"א)

מילים נרדפות

• חוט
• פתיל

תרגום

• אנגלית: wick‏‏‏‏