תלם
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
תלם |
| הגייה* |
telem |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ת־ל־ם |
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל |
| נטיות |
ר' תְּלָמִים; תֶּלֶם־, ר' תַּלְמֵי־ |
- חריץ או תעלה אשר מחרשה יוצרת בקרקע.
-
- החקלאי מקפיד לחרוש תלמים ישרים כדי שיהיה לו קל לזרוע בהם.
- "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ" (תהלים סה, יא)
- "אפילו הדיוט אינו חורש תלם בתוך תלם" (בראשית רבה, תולדות, פרשה סז, סימן ט)
- דפוס התנהגות אשר מקובל בחברה, מתנהג כדרך כל הבריות, נוהג כמו שמצווים עליו.
