תירוש

תִּירוֹשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תירוש
הגייה*	tirosh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ר־שׁ
דרך תצורה	משקל תַּקְטוּל
נטיות	ר׳ תִּירוֹשִׁים; תִּירוֹשׁ־, ר׳ תִּירוֹשֵׁי־

בקבוק תירוש

1. לשון המקרא יין חדש, מיץ ענבים או עיסת ענבים לפני שתסס.

   • ”כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן, רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים“ (במדבר יח, פסוק יב)
   • ”וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ“ (מלכים ב׳ יח, פסוק לב)
   • ”הנודר מן התירוש, אסור בכל מיני מתיקה, ומותר ביין“ (תוספתא, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ג)
   • התירוש משמש לקיום מצוות ארבע כוסות בליל הסדר על־ידי הילדים.

גזרון

• מהשורש המקראי י־ר־שׁ בהוראת: להוציא, לגרש (השוו הוריש), ומשם 'תירוש' - המיץ שמוציאים מהפרי.
• מקביל לאוגריתית: 𐎚𐎗𐎘 (trṯ) - מיץ ענבים, יין חדש. חיים רבין טען שהמילים בעברית ואוגריתית גזורות מלוּוִית: tuwarsa - זמורה, ומשם גם ליוונית עתיקה: thúrsos) θύρσος) - המטה של דיוניסוס, המכוסה זמורות ענבים.
• קרוב לארמית: מְרִית‏ - מיץ ענבים, עיסת ענבים. ומשם כנראה מושאל למצרית בהגיית: מֶרֶשֹ (mrs) בהוראת יין חדש, וגם בהוראת הכלי ששימש להגשת אותו יין.
• יש שהקבילו גם לאכדית: shirāshu - יין חדש, מיץ ענבים לפני תסיסה.

ראו גם

• יין פטישים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תירוש