תאנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בתְּאֵנָה, עץ פרי. לערך העוסק בתֹּאֲנָה, כתיב מקראי למילה תואנה, ראו תואנה.


תְּאֵנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תאנה
הגייה* te'ena
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' תְּאֵנִים; תְּאֵנַת־, ר' תְּאֵנֵי־
פרי עץ התאנה
  1. עץ פרי ממשפחת התותיים. עליו ירוקים ופרחיו זעירים.
    • "וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה תַּחַת תְּאֵנָה בְגַנּוֹ, לָנוּם אֶת־תְּנוּמַת הַצָּהֳרַיִם, וּשְׁנֵי שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ עוֹמְדִים עָלָיו דּוּמָם מְרַאֲשׁוֹתָיו וּמְנַפְנְפִים בִּמְנִיפוֹת,לְהָשִׁיב מֵעָלָיו אֶת־הַזְּבוּבִים." ("שלמה המלך והדבורה", חיים נחמן ביאליק)
    • "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג׳פסוק ז׳)
    • "אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם" (יואל ב׳פסוק כ״ב)
    • "המוציא פועליו לשדה בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין, ואם יש להם עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאנה אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה" (משנה מעשרות ג ב)
  2. פריו של עץ בעל שם זה (ראו פירוש 1) הנמנה עם שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. מקובל לאכול את התאנה טרייה, מיובשת או כתושה (בריבות).
    • תאנה מיובשת נקראת דבלה או גרוגרת.
    • "אם יבוא, למשל, איש והניח אגודל שלו בין אצבע ואמה ואמר לחברו: הרי לך תאנה, כמדֻמני, שחברו זה יפתח מיד את פיו ויתחיל מברך בורא פרי העץ בכדי לבלוע את התאנה מיד" ("מלאכת מחשבת", דוד פרישמן)
    • "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן. אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח׳פסוק ח׳)
    • "אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם ה' אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה" (ירמיהו ח׳פסוק י״ג)
    • "א"ר יהודה: אפילו נתכוון ללקוט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות - ר"א מחייב חטאת, ור' יהושע פוטר." (בבלי, מסכת כריתותדף י״ט, עמוד א׳)

גיזרון[עריכה]

  • מפרוטושמית -(-at)‏tiʔn*. למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אכדית – tittu, tiʾittu (ברבים tīnātu); ארמית – תֵּינְתָא; ארמית־יהודית – תֵּינִין, תֵּינַיָא; ארמית־סורית – ܬܐܬܐ (teʾttā); ארמית־מנדעית – tina; ערבית – تِينَة (תִינַה); וכן מופיעות צורות דומות בשפות אפרו־אסייתיות, בעיקר במזרח אפריקה, במשמעות "פרי הקקטוס".
הצורה הצפויה על פי מעתקי ההגאים הידועים לנו היא tēnā*, שעשויה הייתה להיכתב תֵּאנָה באל"ף נחה (כתיב אטימולוגי). יש חוקרים המשערים שזו אכן הייתה ההגייה המקורית, וההגייה תְּאֵנָה באלף עיצורית היא תיקון יתר של בעלי המסורה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בפירוש התוספות על מסכת עבודה זרה, דף י"ד עמוד א' נכתב כי השם בת שבע מציין סוג של תאנים.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאנה (פרי)