ת
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| א"ב עברי |
|
|
| כתיב מלא |
תו |
| הגייה* |
tav |
| IPA |
[t] |
| א"ב צלילי |
תלם |
| מורס |
− (ק') |
| ברייל |
 |
| גימטריה |
400 |
| ASCII |
FA |
| יוניקוד |
05EA |
| אותיות הא"ב העברי |
| א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת |
| אותיות סופיות |
| ך ם ן ף ץ |
- תו היא האות העשרים ושתיים והאחרונה באלפבית העברי.
בגימטריה ערכה 400.
- אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת.
- אחת מחמש האותיות הלשוניות: ד ט ל נ ת.
- שמה מלשון תו - סימן, שני קוים קצרים חוצים המשמשים לסימן, ככתיבתה בכתב העברי הקדום. כנאמר בספר יחזקאל (פרק ט' ד') "וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלָיו, עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ:"
[עריכה] מידע נוסף
- בעבר, היה הבדל בהגייה בין ת דגושה לבין ט שנשמעה כ־T קשה בדחיקה בלוע.
[עריכה] קישורים חיצוניים
