שש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] שֵׁשׁ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שש
הגייה* shesh
חלק דיבר שם־מספר
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות שֵׁשׁ־
מספרים
6
גימטריה ו'
ערבית ٦
רומית VI
מורס
-....
ברייל  ?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. המספר 6. המספר הסודר השביעי, שווה לקבוצה {0, 1, 2, 3, 4, 5}; המספר הטבעי שאחרי 5 ולפני 7.
    • המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו – 1 + 2 + 3 = 6.
    • "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם" (שמות כא ב)

[עריכה] גיזרון

  • מפרוטושמית -šidṯ*. צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי". בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.

[עריכה] צירופים

[עריכה] תרגום

  • אנגלית: six‏‏‏‏
  • ערבית: سِتّ‏‏‏‏ (הגייה: סִתّ)

[עריכה] ראו גם

[עריכה] שֵׁשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שש
הגייה* shesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. סוג של בד יוקרתי.
    • "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ" (בראשית מא מב)
  2. שיש.
    • "עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" (אסתר א ו)

[עריכה] גיזרון

  1. הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי.
  2. הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).

[עריכה] שָׂשׂ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שש
שורש וגזרה שׂ־י־שׂ, ע"ו/י
בניין קל
  1. שמח, התלהב.
    • "שישו ושמחו בשמחת תורה." (עממי)
    • "וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתו" (תהלים לה ט)
    • "כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ" ( דברים, ל, ט)

[עריכה] תרגום

  • אנגלית: rejoice‏‏‏‏

[עריכה] מילים נרדפות

[עריכה] ראו גם