שריון
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
-
שִׁרְיוֹן [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שריון |
| הגייה* |
shiryon |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־ר־י־ן, (גזור שם) |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' שִׁרְיוֹנִים גם שִׁרְיוֹנוֹת; שִׁרְיוֹן־, ר' שִׁרְיוֹנֵי־ או שִׁרְיוֹנוֹת־ |
סרטן, בעל־חיים בעל שריון.
- לבוש קשיח, בעיקר ממתכת, שלוחמים נהגו ללבוש בעבר בקרבות כדי להגן על גופן מפגיעת כלי־נשק.
-
- וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת. (שמואל א' יז ה)
- ברומא העתיקה השתמשו בשריון במלחמה.
- מעטפת כלי רכב קרביים, עשויה פלדה וחומרים אחרים ועשויה להגן על יושבי הרכב מפני קליעים.
- בצורת הרבים כלי רכב משורינים.
-
- השריונים יצאו בחריקת שרשרת / וכל גופם צבוע צבע אדמה. (השריונים יצאו, חיים חפר).
- יחידה צבאית הכוללת כלי־רכב משוריינים, בעיקר טנקים.
- חלק חיצוני קשיח בגופו של בעל־חיים המגן על הגוף הרך אותו הוא מסתיר.
-
- כאשר צבים מפוחדים, הם נוהגים להתחבא בשריונם.
קישורים חיצוניים [עריכה]
יש להוסיף לערך זה את ההומוגרף: שִׁרְיוּן.
