"ואם כן, בגדי ה'שרד' הוא כמו בגדי השרת, לאמור הבגדים אשר ילבשו הכהנים ב'שרתם' בקודש, והוא ממש כאשר יאמרו בלעז: בגדים אופיסייל... ונוכל עוד לבנות מזה שם משׂרד, לאמור מקום השׂרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמלה האנגלית אוֹפיס, שהיא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה'שרת' לאיזה דבר, לאיזו חברה (אליעזר בן־יהודה, מתוך עיתון "האור", כ"ד אדר ב', תרנ"א)[1]
כיום שימוש זה נחשב כבלבול בפירוש המילה שְׂרָד במקרא[2], כי המילה עצמה לא קשורה לשירות ציבורי. המילה מופיעה במקרא רק בביטוי "בגדי השְׂרָד" לצורך הכהונה במשכן/מקדש, ומשמעו כנראה 'בגדים שזורים'[3] (שזורים באופן מיוחד לפי החניות בפרקים קודמים), מהשורש שׂ-ר-ד = ס-ר-ד שמשמעו הבסיסי 'משזר, מארג, רשת'[4]. עקב העובדה שבגדים שזורים אלה משמשים לכהונה במקרא, 'בגדי השְׂרָד' נחשבו כ'בגדי השירות' (ואולי גם עקב דימוי פונטי שְׂרָד עם שרת/שירות, משורש שֵׁרֵת)[5]. בגלל זה שְׂרָד היה נחשב כמילה דומה לשֵׁרוּת. משם 'משרד' כ'מקום שְׂרָד = מקום שירות'. אך משמע השורש והמילה עצמה שְׂרָד לא קשורים לשירות אך קשורים למשזר, בגדים שזורים
בחפירות כלח, באנאלים המלחמות בישראל המתוארכים סמוך לנפילתה בידי אשור מופיעים המחוזות אותן כבש תגלת פלאסר-III מופיעה תיבת "אָשָׁרֵאֵ-דֻ" ašarē-du במשמעות "השרים הרשמיים" מטעם המלכות אותם הציב במקום השלטון המורד [6]. הדים לכך נמצאו במושב אביחיל בו נתגלה חותם שהיה שייך ל-"בֱּל-אָשָׁרֵאֵ-דֻ" שר הארמון : (מילולית בהוראת בעל השררה,אותו הציב תגלתיל'ה) [7].
הרמב"ן מקשר בין שתי המשמעויות הנ"ל של השורש "ש־ר־ד". בפירושו לשמות ל"א, י' כתב: "[...] ואם כן, הנכון שנפרש: בגדי השרד – בגדי היחוד. כלומר, בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו. וכן "ובשרידים אשר ה' קורא" (יואל ג ה), "השרידים שרדו מהם" (יהושע י כ)". כך, הרמב"ן מפרש את הפעלים מהשורש "שׂ־ר־ד" כפעלים המורים על הבדלה של קבוצה קטנה מתוך הכלל. בפרט, אדם השורד אסון הוא מובדל מיתר האנשים שנספו באסון.