שקמה

שִׁקְמָה[עריכה]

עץ ממשפחת התותיים, הקרוב מבחינה בוטנית לתאנה, אך חסר ערך חקלאי.
- ”לְבֵנִים נָפָלוּ, וְגָזִית נִבְנֶה; שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ, וַאֲרָזִים נַחֲלִיף.“ (ישעיהו ט, פסוק ט)
- ”וְעַל-הַזֵּיתִים וְהַשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה בַּעַל חָנָן הַגְּדֵרִי [ס] וְעַל-אֹצְרוֹת הַשֶּׁמֶן יוֹעָשׁ.“ (דברי הימים א׳ כז, פסוק כח)
- ”מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה יא)
- "היה היו כאן פעם שקמים, /חולות מסביב וגם נוף. /העיר תל אביב של אותם הימים /היתה בית בודד על החוף." (גן השקמים, מאת יוחנן זראי)

ממקור ארמי: שִׁקְמָא; ערבית: سَوْقَم (סַוְקַם) מושאל ליוונית-עתיקה: בהגיית שִׂקַמִינוֹס (σῡκᾰ́μῑνος בשילוב תיבת סוּקוֹן σῦκον היוונית בהוראת תאנה) בהוראת תות-עץ.